אאא

בניגוד לדיווחים בסוכנויות הידיעות, פיטורי נגיד הבנק הטורקי לא היו הפתעה מרעישה. גם העיתוי, שבת בבוקר, אינו מפתיע מאחר שזהו היום הראשון של חופשת סוף השבוע ללא מסחר בבורסה ובשוקי המט"ח. ברור כי מי שהחליט על הפיטורים רצה למנוע זעזועים גדולים בשווקים בתקווה כי עד יום שני יוכלו כל הגורמים לעכל את חילופי הגברא ולהגיב במתינות.

בפועל, הכתובת היתה על הקיר מבחינתו של מוראט צ'טינקאיה, שסירב ליישר קו עם מדיניות הנשיא ארדואן וחתנו שר האוצר ביראט אלבייראק. בהקשר זה ההפתעה היחידה אולי היא שהפיטורים לא התרחשו מוקדם יותר. זאת בשל מסלול ההתנגשות שעליו עלו הפוליטיקאים והנגיד עקב סירובו להוריד את הריבית.

לחץ פנימי גובר על ארדואן

המהלך מדגיש את העובדה כי ארדואן נתון תחת לחץ פנימי גובר והולך, והניסיון לצייר את הנגיד המפוטר כאחראי הבלעדי על הקשיים הכלכליים של טורקיה, רחוק מלשכנע את השווקים.

במידה רבה ההחלטה מחזקת את הטענה הנשמעת ביתר שאת בחודשים האחרונים, כי המשבר הכלכלי הוא יותר פוליטי מאשר פיננסי. במילים אחרות, המשקיעים והשווקים איבדו אמון במדיניות הכלכלית של ארדואן וצוותו ממפלגת הצדק ופיתוח. ההוכחה הברורה ביותר לכך היתה ההתאוששות בשער הלירה לאחר התבוסה של מועמד המפלגה לראשות עיריית איסטנבול בבחירות החוזרות שנערכו בחודש שעבר.

מפלה בבחירות המוניציפליות

המפלה הצורבת של ארדואן באיסטנבול ובאנקרה בבחירות המוניציפליות חידדו אצלו את הצורך לחשב מסלול מחדש. לסולטן הולך ומתברר כי המשבר הכלכלי החמור אליו נכנסה רשמית טורקיה לפני כשנה שוחק את הפופולריות שלו מחוץ למעוזי התמיכה המסורתיים של מפלגתו. הקלף המנצח שלו לאורך השנים היתה כלכלה משגשגת עם שיעור צמיחה ממוצע של 5% בשנה, אבל הרבעון הראשון הסתיים בצמיחה שלילית של 2.6%.

דומה שהטלטלה בכלכלה היא לא החדשות הרעות האחרונות עבור הסולטן הטורקי. התעקשותו לרכוש את מערכת ההגנה האווירית הרוסית 400-S עלולה להביא למשבר חסר תקדים עם וושינגטון. למרות האווירה המחוייכת בפגישתו עם הנשיא טראמפ בפסגת ה־G20 באוסקה, ארה"ב נחושה להטיל על אנקרה סנקציות חריפות. במקרה כזה המשבר הכלכלי יוחרף ללא קשר לזהות הנגיד, כשהקורבן הראשון תהיה הלירה, שבמהלך השנה שעברה נחלשה ב־40%.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת