אאא

פרק ב': היו שפקפקו על רבי מאיר שקבור בטבריה והיו שאמרו שמדובר ברבי מאיר אחר. על כך יצא חכם רפאל אוחנה מחכמי טבריה לפני 120 שנים, וכתב בספרו 'טובת מראה' על הפסוק: "וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ" (דברים ל"ג כ"ד). מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי ראשי תיבות מאיר. "יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן" ראשי תיבות טבריא. לרמוז שרבי מאיר בעל הנס קבור בטבריא.

כותב רבי רפאל שרבי מאיר בעל הנס מניצוץ של המשיח ואין יותר מתאים שיהיה קבור בטבריה שהרי משם עתידים להיגאל. ומביא עוד "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְהוָה" (איכא ד' כ') ראשי תיבות מאיר. וזוהי הראיה שרבי מאיר קבור בטבריה שמשם עתיד להתגלות המשיח.

המסורת על קבר רבי מאיר בטבריה היא  רק בזכות רוח קודשו של האר"י כפי שמוסר לנו רבי חיים ויטאל בשער הגלגולים: "לדרום של טבריה, בלכתך אל מרחצאות של המים החמין, יש שם קברות הצדיקים... והם ר' מאיר ור' ירמיה".

אומנם מאז קברו נעלם שוב, ומסופר על מציאת קברו מחדש, וכך מסופר: לאחר רעידת האדמה בשנת תקצ"ז (1837) הקבר נעלם. עד שפעם אחת נרדם רועה צאן והתגלה אליו רבי מאיר ואמר לו ע"ג האבן שאתה שוכב, מקום קבורתי, ואל תגלה זאת לאף אחד!. 

למחר לא התאפק וסיפר זאת לחכמי טבריה ומת במקום. באו חכמי טבריה לאותו מקום והתפללו, פתע פתאום התגלגל מבין החרבות עמוד גדול והגיע עד שיפולי העיר הזדקף ועמד, ומכאן ידעו חכמי טבריה על המיקום הנוכחי, שהוא אותו המקום אותו זיהה האר"י הקדוש (הובא במצבות קודש בארץ ישראל ובעיתונות התקופה).

עיתון העולם (8 ליולי 1908) מתאר לקוראיו את גילוי קבר רבי מאיר מחדש על ידי התגלות רבי מאיר לרועה (אתר עיתונות יהודית היסטורית)
עיתון העולם (8 ליולי 1908) מתאר לקוראיו את גילוי קבר רבי מאיר מחדש על ידי התגלות רבי מאיר לרועה (אתר עיתונות יהודית היסטורית)

על קברו בטבריה מוסרים לנו ר' שמואל בן שמעון לפני 810 שנים: "ולפני בואנו העיר (טבריה) ראינו קברו של רבי מאיר". ר' מנחם החברוני שנים אחדות אחריו כותב: "הלכתי לטבריה.. ובאתי למקום שרבי מאיר קבור שם, בבית הכנסת שלו והוא חרב בעונותינו".

40 שנים לפניהם רבי בנימין מטודלה ורבי פתחיה מרגנשבורג מזכירים את קבר רבי מאיר בעיר חילה שבבל. רבי פתחיה קורא לו 'מאיר חנקי' לאחר מעשה שהיה ופעם השולטן חמד אבן אחת מקברו, ובלילה בא רבי מאיר בחלומו ורצה לחונקו, והבטיח לו השולטן שיחזיר האבן למקומה. יש שהסבירו שמכונה "אלחנק" מפני שהעיר "חילה" נמצאת בסמיכות לקברו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

חלק מהנוסעים קוראים לו "הרב קצין", כך רבי יעקב השליח (1260 למניינם) וכן תלמיד הרמב"ן (תחילת מאה 14).

קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה (צילום: David Cohen/FLASH90)
קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה (צילום: David Cohen/FLASH90)

המקובל רבי משה באסולה (1520 למניינם) מספר לנו על: "ציון של אבנים זקוף במישור ושם מתקבצים להתפלל ערב ובוקר ואומרים ששם נקבר אחד ששמו ר' מאיר שנשבע לא לשבת עד כי יבוא שילה, ונקבר מעומד". את דבריו מסיים רבי משה באסולה שהנפטר הוא אינו רבי מאיר התנא המפורסם: "ואיננו סתם ר' מאיר דמתניתין".

תוך כדי המסורות על רבי מאיר בטבריה, ישנם מסורות על רבי מאיר בעל הנס בגוש חלב שבגליל העליון. על מצבה במקום נכתב: "רבי מאיר קצין המכונה רבי מאיר בעל הנס הצרפתי". בספר תחכמוני שנכתב על ידי רבי יהודה אלחריזי לפני כ-800 שנים כתב: "איני יודע מהו הנס שקרא לרבי מאיר, ומכאן כינויו רבי מאיר בעל הנס הצרפתי" (שער מו).

- לקריאה נוספת: ספר 'מצבות קודש בארץ ישראל', זאב וילנאי, הוצאת מוסד הרב קוק

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]