אאא

פרק ה': עד שנת תרכ"ז (1867) קברו של רבי מאיר היה מצוין על ידי מערה, שלידה היו שתי אבנים גבוהות שסימנו שזה קברו של רבי מאיר בעל הנס שנקבר בעמידה, כיון שהוא נשבע שהוא שלא ישב עד שיבוא משיח.

בשנת תרכ"ז, חכמי העיר הספרדים, מחליטים שהגיע הזמן לבנות בנין על קברו. לקהילה הספרדית היה עושר רב, לעומת האשכנזית שהייתה עניה ודלה.

כיון שלאשכנזים לא היה כסף, עשו כאן דבר שאין דומה לו בעולם. חלקו את המתחם לשניים, הספרדים בנו את החצי שלהם באופן מידי בפאר והדר, לעומת האשכנזים שרק אחרי שנת תר"ע (1910) הצליחו למצוא מימון לבניה. את החלק הספרדי לקחו לימים משפחת ספרא לחסותה, ונעשה בו פיתוח רב.

הקבר האשכנזי (צילום: David Cohen/Flash90)
הקבר האשכנזי (צילום: David Cohen/Flash90)
הגדלה
הקבר הספרדי (צילום: David Cohen/Flash90)
הקבר הספרדי (צילום: David Cohen/Flash90)

התייר המצוי שנכנס דרך הצד הספרדי, באם אינו יודע שיש צד אשכנזי - הוא לעולם לא יגיע אליו. צריך לעשות עיקוף גדול כדי להגיע אליו.

נס גדול ארע במהלך בנייתו, שני העמודים שבמהלך השנים ציינו את קבורתו (שהמקובלים ביארו ונימקו שהם עומדים בשל שרבי מאיר התחייב שלא ישכב עד שהגאולה תגיע) היו כבדים מאוד, וביום הראשון לבניה, הצליחו להעביר רק עמוד אחד, ואת העמוד שהשני שהיה כבד מאוד, לא נותר להם כוח להרימו, והצטערו הבונים צער רב שיאלצו להמתין למחר.

או אז התרחש נס, וקפץ העמוד ממקומו ונעמד ליד חברו. בעיתונות התקופה נכתב: "ויהי בראותם כי ישב בעמוד במקומו על גב חבירו יחדו ידובקו ספקו כפים, רקדו כאילים ובשירים. והפלא הזה היה בפני קהל ועדה מישראל מק"ק ספרדים ואשכנזים[1]", על כתבה זו בשבועון העברי הראשון 'המגיד' מתאריך ו' אדר ב' תרכ"ז, חתמו חמישה רבנים ספרדים מהעיר טבריה. 

עיתון המגיד בחתימת חכמי טבריה הספרדים, מסקר לקוראיו על הנס המופלא של קפיצת העמוד  בקבר רבי מאיר בעל הנס (אתר עיתונות יהודית היסטורית)
עיתון המגיד בחתימת חכמי טבריה הספרדים, מסקר לקוראיו על הנס המופלא של קפיצת העמוד בקבר רבי מאיר בעל הנס (אתר עיתונות יהודית היסטורית)
הגדלה
ר' אליעזר ליפּמן זילברמן מייסד ועורך עיתון ''המגיד'' (מתוך אוסף אברהם שבדרון - פורטרטים, הספריה הלאומית של ישראל)
ר' אליעזר ליפּמן זילברמן מייסד ועורך עיתון "המגיד" (מתוך אוסף אברהם שבדרון - פורטרטים, הספריה הלאומית של ישראל)

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הפלא הזה מתואר גם ביומנו של האבי"ר. ר' אברהם בן ישראל רוזאנס שהודפס בשנת תרכ"ז (1867), את הדברים הוא מסיים:

  • "כדברים האלה אתה שומע ידידי מכל אלה אשר נמצאו שם באותה העת, יהודים קרוב לחמישים וגוים העושים במלאכה אשר שם כמו שמונה. ואתה הבחירה ברצונך הטוב, להאמין או לשפוט בדעתך, ראה אני עשיתי את שלי להודיעך אשר ראיתי בעיני ואשר שמעתי באזני מפי רבים ושלמים... כי אינני מן הכופרים ביותר גם אינני מן הפתאים המאמינים לכל דבר".
מסעות האביר, מתוך עיתון המגיד ( אתר עיתונות יהודית היסטורית)
מסעות האביר, מתוך עיתון המגיד ( אתר עיתונות יהודית היסטורית)

גם ר' שלמה זלמן בשנת תרל"ו (1876) מזכיר את נס האבנים הקדושות:  "ופלא זה ידוע לכל, כאשר בנו זה כמה שנים, זזה המצבה ממקומה כדי לתקנה. ואח"כ כשגמרו המעשה התיקון עמדה המצבה מעצמה על מקומה".


[1] אמנם למרות שאת הפלא הזה ראו גם אשכנזים וגם ספרדים כפי שנכתב בגוף הכתבה. רק רבנים ספרדים חתמו על נס זה לדורות.

- לקריאה נוספת: ספר 'מצבות קודש בארץ ישראל', זאב וילנאי, הוצאת מוסד הרב קוק

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]