אאא

פרק ו': אין בכל התלמוד והמדרשים זכר ליום פטירתו של רבי מאיר בעל הנס, בימינו מתקיימת ההילולה בתאריך י"ד באייר. למה י"ד?

 

הצפה 21 יוני 1939 מסקר את מחאת הרבנות הראשית על חילול קבר רבי מאיר בטבריה (כנראה על ידי מוסלמים)  (אתר עיתונות יהודית היסטורית)
הצפה 21 יוני 1939 מסקר את מחאת הרבנות הראשית על חילול קבר רבי מאיר בטבריה (כנראה על ידי מוסלמים) (אתר עיתונות יהודית היסטורית)

חכמים וחוקרים סבורים שאנשי טבריה קנאו באנשי צפת ומרון על ריבוי קברי התנאים בנחלתם, דבר שמגדיל את הכנסותיהם ומעשיר את קופתם בהמוני תיירים. לעומתם, העיר טבריה נשארת מקופחת. לכן חידשו את יום פטירתו בי"ד באייר, שהוא תאריך כמה ימים לפני הילולת ל"ג בעומר, ומסות העולים לציון רשב"י בדרכם חונים בטבריה, וכך יוכלו להתעכב כמה ימים בעיר ולהעשיר את כיסיהם של תושביה.

הגאון רבי חזקיה מדיני בעל "השדי חמד" ורבה של העיר חברון כתב:

"והנה במקום מצבת קבורת רבי מאיר בעל הנס, ייסדנו שם בעזרת ה' יתברך בית הכנסת ובית המדרש, ולומדים שם בקבע בשם כל ישראל... וחנוכת הבית המקודש היתה ביום פסח קטן (י"ד אייר) והיה ששון ושמחה עד להפליא, וענו כולם ואמרו 'כן נעשה ביום הזה בכל שנה'".

בעיתון החבצלת (י"ח סיון תרל"ג 13/6/1873) התייחסו לפרשיה בהרחבה:

  • "אך זה כשש שנים אשר החלו אנשי טבריה לקנא בם (באנשי צפת ומרון על ימי ההילולות של ציוני התנאים) באמרם הלא גם בתוכנו קבורים תנאים צדיקים יסודי עולם אשר בם נתפאר ומדוע נגרע מהם? וגמרו אומר לעשות הדלקה על קבר התנא ר' מאיר בעל הנס ביום י"ד אייר פסח שני, כי אז כבר באו כל האורחים ועוד לא הריקו צרורות כספיהם! ומאז והלאה כל האורחים מחכים בטבריה וגם הרבה מגרי צפת ת"ו יבואו ויתמהמהו פה עד אחר פסח שני".
קבר רבי מאיר בעל הנס (Kobi Gideon / FLASH90)
קבר רבי מאיר בעל הנס (Kobi Gideon / FLASH90)

וכן כתב המקובל הגאון רבי בן ציון מוצפי בשם אביו המקובל רבי סלמאן זי"ע: "מכל הנזכר תראה, דאין היום יום פטירתו, אלא קבעוהו להילולא, משום דבלאו הכי היו נוסעים למרון, ובדרכם היו חונים בטבריה ת"ו". (שפתי צדיקים קכט)

ברם, הגאון רבי רפאל אוחנה שד"ר קהילת הספרדים בספרו 'טובת מראה' מבאר 14 טעמים מדוע חכמי טבריה קבעו את י"ד באייר ליארצייט של רבי מאיר בעל הנס. ביניהם א. אינו חל בשבת לעולם. ב. לא אומרים בו תחנון. ג. י"ד אייר הוא פסח שני, בזמן בית המקדש היה זמן למי שלא הקריב קורבן פסח בזמנו, להקריב פסח שני, ומי שנודב כספים לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס, ומדליק הנר, הרי הוא כמו קרבן פסח שני. 

הגאון רבי אברהם יצחק שפרלינג מלבוב בספרו 'טעמי המנהגים' (תרנ"א 1891), כתב בחריפות:

  • "בדרך אגב באתי להעיר שיום פטירת התנ"א רבי מאיר בעל הנס לא נזכר בשום מקום, וחדשים מקרוב  באו ובדו מלבם חג חדש, כאילו יום פסח שני הוא היא"ת של רמבעה"נ, וידועה כוונתם בזה שייסדו זאת בעסקם בדררא דממונא והמבין יבין".

בספר 'טעמי המנהגים' הובא כרוז שהתפרסם בחוצות טבריה מאת הרה"ק רבי מָרְדְּכַי חַיִּים סְלאָנִים כנגד ההילולא. נצטט מדבריו:

"חייבין ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשים בגנות ופרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים, ויבואו לידי עבירה".

הרה''ק רבי מָרְדְּכַי חַיִּים סְלאָנִים (מתוך ויקיפדיה)
הרה"ק רבי מָרְדְּכַי חַיִּים סְלאָנִים (מתוך ויקיפדיה)

בהמשך מזכיר הרמ"ח סְלאָנִים את המנהג של הולכת ספר התורה:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"ועשו מנהג אותיות גהנם, להוליכה שלא צורך, בפומביות ובתערובות כזה, בוודאי אין רוח התורה והחכמים האמיתים המבינים נוחה מזה. וכבר כתבנו והארכנו בשנה שעברה לחכמים שיבטלוה, והיתה התשובה מאיזה מהן שכבר עשו ההכנה לזה ואי אפשר שיבטלוה. אבל מאז ועד עתה כבר יש להם לזכור ולבטל המנהג הזה מכל וכל, ולא יעברו על בל תוסיף בחג הבדוי שקראו להם הבריונים החג המסורתי. והוא באמת החג המסורסי שהוא מסורס מדעת החכמים המבינים, רק שהם מקיימין היו שריה כאילין, ראשו של זה בצד זנבו של זה... לכן כהיום הננו מוחים בהחג הזה ובסדר הזה ומגלים דעתינו בזה שלא באלה חלק יעקב. ושלום על ישראל".

ממשיך מחבר 'טעמי המנהגים' וכותב: "דברי רבנו הנאמנים שיצאו מלב טהור, פעלו לטובה, שאצל אחינו האשכנזים בוטלה הצרמוניה של החג הבדוי".

עוד מצטט 'טעמי המנהגים' פסק של הראשל"צ רבי אברהם אשכנזי על הילולת רבי מאיר בעל הנס: "וזה לא יגהה מזור על מה שחדשים מקרוב שמעתי שעושין על קבר התנא רבי מאיר בעל הנס זי"ע וכו'".

- לקריאה נוספת: ספר 'מצבות קודש בארץ ישראל', זאב וילנאי, הוצאת מוסד הרב קוק

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]