אאא

תיאור ציורי על הילולת רבי מאיר בעל הנס השאיר לנו לורד לורנס אוליפנט מחסידי אומות העולם, שעזר ליהודים לעלות לארה"ק במאה הי"ט.

לורד לורנס אוליפנט (צילום: Bibliothèque nationale de France)
לורד לורנס אוליפנט (צילום: Bibliothèque nationale de France)

 

אליפנט ביקר במקום בשנת תרל"ט (1879) וכתב תיאור מרתק ומדהים:

"בראשית חודש מאי חוגגים בטבריה, מידי שנה בשנה, חגיגה לכבודו של רבי מאיר, ליד המצבה הגדולה שנבנתה מעל קברו... המרחק בין העיר לקברו של הרבי הוא כמיל ומחצה  לאורך שפת הים, והדרך מלאה חבורות של יהודים, אנשים נשים וטף- כולם לבושים בגדי פאר ונוהרים למקום החגיגה. שתי הסירות, או שלוש הסירות, שים הכינרת יכול להתפאר בהן, הוחרמו ושטו לאיטן כשמפרשיהן הגדולים פרושים רק קמעה ברוח הקלה שנשבה, והם עמוסות על גדותיהן נשים וטף... יותר ממחצית יהודי טבריה יצאו בוודאי באותו יום מבתיהם, מלבד היהודים שבאו לכאן מירושלים, צפת ומקומות אחרים... בדרך כלל הלכו הגברים ברגל, אך אמצעי התחבורה החביב על הנשים הוא על גבי החמור... חולים מכל סביבות סוריה התערבו עכשיו בקהל היהודי וזרמו במעלה הקטן, המוביל אל הקבר, שעל תילו כבר נתקלו רבים. עברתי תחת שער מקומר ונכנסתי לחצר שבה רקדו רק גברים בריקוד מעגל מסורתי. הנשים העדיות למכביר ישבו בחבורות, כשהן אוכלות כל מיני מטעמים שהביאו עמן ומעשנות נרגילות. ילדיהן הקטנים היו מקושטים קישוט מופרז ולאור העששיות הרבות המנצנצות נראה הכול מוזר ועליז למדי.

 (צילום: דוד כהן / פלאש 90)
(צילום: דוד כהן / פלאש 90)

"כשעליתי ממקום הילולא זה במדרגות אבן כבדות, נכנסתי אל חדר שבו היה קבר הרבי מגודר גדר עץ. בפנים עמדו רבנים ואברכים והתפללו, כשהם מטים גופם כרגיל בתפילה. אור המנורות האיר על הכול. באמצע החדר המלא אדם הייתה תלויה נברשת עצומה, שרק מספר מנרותיה דלקו. יהודי אחר שהתנדב לשמש לי מורה דרך, הוכנסתי אל חדר אחר, שחום מחניק שרר בו, ושם ישב הרב הראשי בכבודו ובעצמו. אדם אחד היה קורא כאן בלי הרף בקול רם מאוד, ולא הבינותי דבריו. אולם הרב הראשי שלפניו הוצגתי, הסביר לי כי עתה נערכת ההכרזה על מכירת הזכות להדלקת המדורות, שעוד מעט תתלקחנה לכבודו של הרבי המנוח ולכבודו של רשב"י שמסתבר שקבור במקום אחר...".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

 (צילום: דוד כהן / פלאש 90)
(צילום: דוד כהן / פלאש 90)

לאחר שמכרו את כל המנורות במחירים של בין שני נפולאון לחצי. המשיך הטקס: "אחר כך התארגנה מעין תהלוכה והקהל ירד אל החצר, שבטבורה ניצבו שני עמודים ומעליהם מעין שתי קערות גדולות. ההתרגשות גדלה עתה והלכה. הריקוד פסק והגברים והנשים החלו מריעים בקול גדול. אדם אחד שנשא בידיים מורמות כלי קעור מלא סחבות בוערות, שהודלקו בידי בעל המחיר הגבוה ביותר והניחו בתוך הקערה שבראש העמוד, ויצק עליה בקבוק נפט. עתה החלו האנשים מביאים מתנות כדי לשרפן... אחר כך נדלקה המדורה השניה, וכאשר נתלקחו שתי הערימות והפיצו אורן על פניהם הנלהבים של האנשים השחרחרים, בעלי הפיאות הארוכות, ושל הנשים העדיות למכביר, היה המחזה הזה מוזר ורב רושם עד למאוד" .

  הילולת רבי מאיר בעל הנס >>

- לקריאה נוספת: ספר 'מצבות קודש בארץ ישראל', זאב וילנאי, הוצאת מוסד הרב קוק

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]