אאא

חידשת בתורה? זה לא שלך!

כיצד תזכה שהשכינה  - תדבר מגרונך?!

לא להפסיד! מהו האור המיוחד שמאיר בשבת - פר' בראשית?

מכיר את הרגע הזה, ש'הברק המבריק' – מבריק בשכלך, ופתאום:

חידושי תורה מדהימים – עולים בשכלך כמו גלי 'צונמי'... ואתה:

מאושר ושמח וקצת... מתגאה? או מתפאר בהישגך?

אז, זהו – שלא!

לא נעים לומר זאת! אבל - זה לא שלך!

וכבר נוכיח - מהיכן זה עלה והבריק לך!

מדריך בעל שם טוב הקדוש:

"לא יחשוב בליבו שהוא עושה כך, רק השכינה - העושה זאת"! (צפנת פענח).

כי, מי שמתפאר, השכינה מסתלקת ממנו... ואם לא יתפאר, והוא חושק באמת לדבק בה', למה זוכה?

"להיות מרכבה לו יתברך שמו ע"י - לימוד התורה" (כתר שם טוב, דט"ז ע"ב).

הבעש"ט הקדוש מסביר במשל נפלא:

כיצד שכלך נפתח, והבריקו לך כל חידושי התורה, ולכן:

אין לך במה להתגאות ולהתפאר!

 הבעל שם טוב הקדוש, ממחיש את הדברים במשל...

משל לאורח שהגיע לבחון את – ידיעות הבן:

משל לבן שהגיע לביתו אורח, ורצההאורח לנסות את הבן בלימוד, ולתהות אותו בקנקנו. והבן, לא הבין כלל את ההלכה מתוך גודל עומקה וחריפותה.

והנה מתוך גודל - חיבת האב עליו, לא יכל האב לסבול צער בנו חביבו שהוא מתקשה מאוד - ואינו יכול להבין, מה עשה אביו?

פתח לו פתחא בהאי הלכה, והראה לו את הדרך אשר ילך בה, ואשר יצא ואשר יבא בשקלא וטריא, כמעט אשר הגיד לו כל תוכיות ההלכה.

והנה, בא האורח ההוא לשאול אותו ההלכה - ולנסותו בפני אביו, והתחיל לומר ההלכה.

והאורח שואל אותו כמה שאלות ומקשה כמה קושיות, והוא משיב דבר על אופניו והוא מותיב, והוא מפרק בשכל זך ובהיר, ואביו:
רואה ושמח ומתענג ומתפאר מזה!!! ואף על פי:

שמכוחו - עשה את החיל הזה, עם כל זה יש לו תענוג גדול!

והנה, כראות האורח שיש לאביו תענוג מזה, רצה האורח להוסיף תענוג לאביו - והתגבר על הבן, והוסיף לשאול אותו ולהקשות קושיות חדשות חזקות ועצומות.

והבן ההוא, בהיותו בוטח על אביו, התעורר מעצמו והתחכם, ותירץ כל הקושיות... ועוד... ועוד...

ומה צריך לעשות? "גדול ה' ומהולל מאוד" -  להודות לגדל ולהלל, את הקב"ה על כל הטוב שגומל עימנו, כי הוא – פותח את שיכלנו להבין את תורתו, כי, לימוד התורה – מפאר ומרומם אותו!

ועוד נקבל שכר! ואעפ"י שהוא פותח את שכלנו, עדיין:

יש לו תענוג גדול והתפארות!

ואומר הבעל שם טוב הקדוש, שבגלל זה:

"משלם לנו שכר גדול - כאילו עשינו הכל מעצמינו"! (צוואות הריב"ש די"ח).

והנמשל – מובן!

ועוד מדברי הבעל שם טוב הקדוש...

האומר דברי תורה ברבים, יכוון – לפרסם הקדושה!

"כשמדבר דברי תורה ברבים, יהיה כוונתו - שיתכבד ויתפרסם הקדושה" (כש"ט די"א ע"ב).

האומר תורה ברבים – יקשור עצמו בבורא ובחברו:

מי שאומר תורה ברבים:

"יקשור עצמו במחשבתו תחילה - בבורא יתברך שמו, ונשמת חברו - גם כן מקושרת בבורא, לפי שכל אדם אינו חי רק משפעו יתברך שמו, המשפיע לכל הבריות".

וממשיך: "ויחשוב שאינו אומר אלו הדיבורים - רק לפני הבורא יתברך שמו, לעשות לו נחת רוח".

הדבקות באותיות התורה: הלומד לשמה, ז"א, מדבק עצמו בעצמות האותיות התורה - לשם אהבת ה', זוכה להרגיש את:

"רוחניות חי החיים, ותענוג התענוגים - שבתוכו, אור - אין סוף, באור פני מלך - חיים" (צוואת הריב"ש).

הקב"ה אוהב אותנו - ומתפאר בו, כמו שנאמר:

"ישראל אשר בך אתפאר"!

יש לקב"ה: "התפארות גדול ותענוג ושעשוע - ממעשי הצדיק עם תורתו ותפילתו".

אעפ"י שהקב"ה, הוא שנותן לנו את כל ההצלחות, והם – לא באמת שלנו:

יש לו תענוג גדול מזה, והוא מתפאר בנו, למרות:

"הכל הוא ממך ומשלך, ומכוחך - פעלנו כל זאת"!

אבל, הקב"ה מתפאר בנו, כאילו:

"הדבר מעוצם ידינו! וזה מוכיח יותר מכל את:

החיבה היתירה שיש לקב"ה אלינו, ולכן, אנו קרויים: "בנים למקום"!

למה זוכה ע"י לימוד תורה לשמה? לאין סוף דברים!

ונביא רק חלק קטן מהם...

כשלומד תורה: "ידביק את עצמו אל - פנימיות רוחניות - אור אין סוף, שבתוך אותיות התורה והתפילה, שהוא נקרא לימוד לשמה".

ובזה, הוא זוכה "לדברים הרבה" – כמו שאמר רבי מאיר בעל הנס, ומפרש הבעל שם טוב הקדוש:

"ומגלין לו רזי תורה וכו', ר"ל שידע עתידות - וכל מאורעותיו מתוך התורה! וידע איך יתנהג - בתורה ועבודת השם יתברך".

וזה רק חלק קטן: "ומלבד מה שרואה עולמות של מעלה, וכהנה שמעתי מפי מורי" (בעל שם טוב על התורה, פר' ואתחנן).

ביטול הדינין - כשמדבר בתורה ובתפילה:

"יהיה מחשבתו דבוקה בו יתברך שמו - בדביקה וחשיקה, באור פני מלך חיים, אור האין סוף שבתוך האותיות, והבן, שהוא:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כלל גדול בתורה ובתפלה לפי מה שקבלתי ממורי, גם  מסוגל זה כשיעשה כנ"ל לבטל הדינין וכאשר שמעתי ממנו, ודפח"ח" (תולדות יעקב יוסף, פר' ויצא).

"ישקני - מנשיקות פיהו" – האם יש תענוג גדול מזה?

על ידי הדבקות: "באותיות התורה והתפילה, שידבק מחשבתו ופנימיותו - לפנימיות רוחניות שבתוך האותיות, בסוד:

 "ישקני מנשיקות פיהו" זוכה ממש - דבקות רוחא ברוחא! וכמו ששמעתי ממורי (בתהלים ס"ת): "אם תשכבון בין שפתים" - והבן! (בן פורת יוסף דנ"ט ע"ד):

לסיום: האור של שבת פרשת בראשית – נמשך לכל השנה!

אומר הבעל שם טוב הקדוש: "אור החכמה" - האור והחיות של החכמה, המאיר בשבת בראשית, נמשך על כללות השנה, וכל ימי השנה - מקבלים משבת בראשית (ספר השיחות תש"י).

"ואתם הדבקים בה' אלוקיכם – חיים כולכם היום" אמן!