אאא

ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון בראשות נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, בה חברים גם הרב מרדכי קרליץ והאלוף במיל' שלמה ינאי, התכנסה הבוקר (רביעי) שוב להמשך שמיעת העדים. "כיכר השבת" העביר את העדויות בשידור חי.

לאחר הפסקה קלה, ושמיעת העדויות של רב רשף יוסי כהן, ראש מדור הגנה מאש, תחנת גליל גולן, הרב דב קפלן ושל נציג חסידות באיאן  יצחק מאיר ברים, הוועדה התכנסה שוב, לשמיעת עדותו של הרב מאיר קרליבך ובנו יוסי, מנהלי ה'הכנסת אורחים' במירון.

העדות המלאה

הרב מאיר קרליבך

קרליבך: אני פועל במירון כבר 50 שנה מטעם ההקדש האשכנזי.

נאור: מי מינה אתכם? מטעם מי אתם פועלים? יש לכם מסמך בנושא?

קרליבך: אין. במטבח שלי הכרתי נשים שעבדו במשך 50 שנה במירון, וכך הפעולה שלי מתקיימת במירון באמצעות נאמני ההקדש.

נאור: לעמותה שלך יש זכות לבצע במירון כל מה שהיא רוצה לנצח נצחים? זו הגישה?

קרליבך: כן.

נאור: במידה וועדת החמישה תחליט לבצע צעד כלשהו, מה תעשו?

קרליבך: ניאבק נגד הוועדה בבית המשפט, כפי שכבר עשינו בעבר.

נאור: נכון לשלב הזה יש חוות דעת שהמבנה שלכם מסוכן, האם אתם מתכוונים להמשיך ולהפעיל אותו?

קרליבך: למיטב ידיעתי אין חוות דעת כזאת. מה שהמהנדס כתב הוא מתכוון לחלק ממרפסת הכהנים, וזה שהמהנדס כתב שהוא לא יודע איך הדברים נבנו, זה עדיין לא אומר שזה לא חוקי.

נאור: אבל בפועל זה לא חוקי?

קרליבך: יש במירון הרבה דברים שאינם חוקיים. תחנת המשטרה ועוד מבנים רבים אחרים.

נאור נוזפת בהרב פרויליך שיושב בקהל והתערב: "אני מבקשת שלא תתערב, זכותך לשבת בקהל, אבל לא להתערב", אמרה נאור לאחד העדים שהיו בוועדה בעבר.

קרליבך: בדרך כלל יש לנו אוהל לגברים ואוהל לנשים. השנה לא אפשרו לנו להקים אוהל לנשים, ולכן נאלצנו להקים את האוהל במקום שם היו צריכים להתבצע אח"כ החייאות באסון הכבד.

נאור: מה שאתה אומר בעצם זה שרק צו של בית משפט, יביא להפסקת הפעילות שלכם?

קרליבך: אני נזהר מאד שלא להפריע לפולחן המקום, ולכן אם צריך אנחנו נצטרך ללכת לבית המשפט, אם זה מה שיקרה חס וחלילה.

נאור: מה התפקיד שלך בעמותה?

קרליבך: אני חבר בעמותה לצד היותי גם נאמן בהקדש.

נאור: האם להשקפתך ישנה סמכות לוועדת החמישה שהיא בעלת המקום להורות לכם להפסיק את הפעילות שלכם?

קרליבך: לא יודע.

נאור: במה העמותה עוסקת?

קרליבך: בחלוקת אוכל, בהפצת ספרים ועוד.

נאור: מה עוד?

קרליבך: לא זוכר.

נאור: אתם עושים גם הגרלות?

קרליבך: כן.

נאור: מה היה כל כך קשה לזכור זאת?

קרליבך: הזיכרון שלי חלש היום.

נאור: יש לכם היתר לערוך הגרלות, כפי שיש למפעל הפיס?

קרליבך: לא, אבל כל העמותות פועלות בצורה דומה.

נאור: מדוע העמותה משלמת את ההתדיינות המשפטית בנושא הפקעת השטח?

קרליבך: זו היתה החלטת העמותה, משום שהעמותה בין היתר תפקידה לשמר את אתר הרשב"י.

נאור: כמה כסף הוצאתם על ההתדיינות הזאת?

קרליבך: אנחנו כל הזמן במלחמה שעדיין נמשכת, וההוצאות הכספיות נמשכות.

נאור: הרישיון שיש לכם חל על המתחם הבנוי?

קרליבך: היה לנו חדר אוכל שנבנה מחוץ למבנה, וקיבלנו היתר על החלל התחתון.

נאור: על החלל כולו?

קרליבך: על החלל.

קרליץ: האם היה לכם רישיון כל השנים?

קרליבך: במשך 15 שנים האחרונות. לפני כן לא נדרשנו לכך.

קרליץ: היה לכם גם אישור מטעם כיבוי אש?

קרליבך: נודע לנו היום שלא, למרות שכיבוי איש היו אצלי וסיירו בשטח וגם דרשו תיקונים שבוצעו.

נאור: רואים בעיניים את מה שיש לכם למטה, את התימוכין והעמודים. אני לא חושבת שצריך להיות מהנדס כדי לראות כמה זה מסוכן.

קרליבך: את העמודים והתימוכין לא אני עשיתי. המשטרה דרשה להרחיב את מרפסת הכהנים לצורך מעבר לכלל הציבור, ולכן ההקדש בנה את אותם עמודים בליווי של איש מקצוע שבדק ואף הוציא חוות דעת שמאשרת את המבנה, ואפילו להוסיף רצפות.

נאור: מי שילם לו?

קרליבך: ליכטנשטיין - נדבן ותורם שרצה שתהיה מרפסת כהנים.

נאור: מעניין ששנים לאחר מכן באים אנשים שמצהירים מפורשות שהמבנה מסוכן.

קרליבך: המהנדס שולץ הוא אדם מבוגר, ברמה של פרופסור, שלא ממש הבין את מה שהוא ראה.

ינאי: אתה שומר חוק?

קרליבך: כן.

ינאי: היינו השבוע בהכנסת אורחים שלך ואירח אותנו הבן שלך. מתי בניתם את האולם עם התאורה?

קרליבך: לפני 15 או 17 שנים, מאז לא עשינו שום בניה חדשה, מלבד שיפוצים של טיח, צבע ורצפות.

ינאי: את השיפוץ הזה מתי עשית?

קרליבך: לפני שבע שנים.

ינאי: שבע שנים?

קרליבך: אולי חמש.

ינאי: איך מתימוך של מבנה הרשב"י, לשם כך קיבלתם אישור, המקום הפך לאולם?

קרליבך: בסך הכול הוצאנו שפך.

ינאי: אתה קורא לזה שיפוץ, במדינת ישראל קוראים לזה בניה, ולכך לא היה לכם היתר.

קרליבך: אכן לא היה לנו היתר, אבל רק השתמשנו בחלל שנוצר.

ינאי: האם יש לך אישור של מהנדס בניין, מהנדס ביסוס קרקע לצורך הבניה שבנית?

קרליבך: מי שבנה את זה הוא הקבלן. לגבי מהנדס ביסוס, אני לא יודע מה זה.

ינאי: האם יש לך אישור של משרד הבריאות שמאשר לכם לבשל במקום?

קרליבך: כן.

ינאי: ראיתי שיש לעמותה מחזור כספי של 7 מיליון שקלים, סכום מכובד. מי מקבל את ההחלטות בעמותה?

קרליבך: יש את חברי הוועד פרלמוטר, שטרנגר ואני הגזבר שלוקח אחריות שהמקום יפעל כמו שצריך.

קרליבך: אני לא יכול להיות חבר וועד, משום שהבן שלי מקבל משכורת.

ינאי: המשרד שלכם בביתר עילית, אבל מופיע במסמכים שהכתובת בבני ברק?

קרליבך: משום שהמשרד נפתח בבני ברק.

ינאי: מה תפקיד של הבן שלך?

קרליבך: הוא מנהל המטבח.

ינאי: מי מנכ"ל העמותה?

קרליבך: אולי פרלמוטר?

נאור: אנחנו שואלים אותך, לא ההיפך.

קרליבך: פרלמוטר הוא המנכ"ל.

ינאי: היה לכם ביקורת של רשם העמותות?

קרליבך: לפני שנתיים, וביצענו תיקונים לבקשתם.

ינאי: אתה נושא משרה כלשהי בעמותה?

קרליבך: הנהן ראשו לחיוב.

ינאי: בשנת הקורונה מה עשיתם בארגון שלכם?

קרליבך: בתקופה שהאתר היה סגור בישלנו אוכל לעניי העיר צפת. השנה היה אסור לנו לבשל במקום, אז חילקנו אריזות סגורות.

ינאי: מה היו באריזות הסגורות?

קרליבך: מים, קוגל, סלטים, דג ולחמניה.

ינאי: בטיחות היא אינה הנחיה רק של המדינה, אלא גם צו אלוקי. בחודש אוגוסט אחרי האסון, כותב מהנדס בטיחות שלא נמצאו בחלל שבאחריותך פתחי אוורור, חלונות מטפי כיבוי ועוד. לטענתו במקרה של שריפה עלול להתרחש אסון כבד במקום. אתה ישן טוב בלילה אחרי אסון כזה?

קרליבך: סגרנו את החלק התחתון.

ינאי: אבל הדו"ח נכתב בחודש אפריל ע"י שולץ, ומאז המשכתם להפעיל את המקום?

קרליבך: קיבלנו את הדו"ח של שולץ ועשינו שלל תיקונים כפי שהוא דרש.

ינאי: מה תפקידו של הבן השני שלך בעמותה?

קרליבך: הוא חבר עמותה.

ינאי: הוא מקבל שכר מהעמותה? מתורמים?

קרליבך: לא שידוע לי.

ינאי: קראתי את החומר ששלחת לנו, וכיוון שנשענת על זה אני רוצה לומר לך שלא כתוב בשום מקום שהכנסת אורחים במירון חייבת להיות בצורה רחבה כל כך עם פעילות ענפה של 7 מיליון שקלים.

קרליבך: זה גם מה שהיה בבית המקדש.

ינאי: אבל במירון לצערינו לא היה לנו את הנס שהיה בבית המקדש.

______________________________________________________________

עדות הבן, יוסף משה קרליבך

יוסי קרליבך: אני אחראי על נושא המטבח, על העובדים, הניקיון, וכל נושא האישורים מול הרשויות.

נאור: מתי היתה לכם ביקורת של משרד הבריאות?

קרליבך: ביום ראשון האחרון. אנחנו פונים לקבל רישיון עסק, ובמסגרת הפניה לגב' דליה מאמו מהמועצה, הם באים ומבצעים ביקורת, ואחרי הביקורת והאישורים היא מעניקה לנו רישיון עסק.

ינאי: אלו שעמדו כאן לפניך תיארו תהליך הפוך, שהם צריכים לרוץ אחרי משרד הבריאות והרשויות, מדוע זכית לפריווילגיה אחרת.

קרליבך: קודם כל אני אישית לא מפסיק לרוץ אחרי דליה כדי לקבל אישורים מידי שנה, אבל הסיבה שאצלי זה הפוך, זה כי אני קיים שם כל השנה, ולא מגיע יומיים לפני ל"ג בעומר ומעמיד סירים והולך.

ינאי: בהנחיות של המשטרה נאמר לכם שעל פי התקנות חל איסור לבשל אוכל במקום. הפתרון של הבאת קיגל מירושלים למירון כפי שעשיתם, לא עומד בתקנות.

ינאי: תתאר לנו את ההליך של האישורים במתחם שלך.

קרליבך: קיבלנו הנחיה יומיים לפני ל"ג בעומר להתקין ספרינקלרים, ולמרות המאמץ הרב שהיה נדרש לכך, זה בוצע בעזרתו של יוסי כהן שעזר לנו מאד.

ינאי: עשיתם שינויים כלשהם במקום מאז ל"ג בעומר האחרון?

קרליבך: בוצעה התקנה של מערכות אש - ספרינקלרים ע"י דוד של אחד הנספים בשם יהודה חברוני, שאמר שהוא רוצה לעשות את זה לעילוי נשמת קרוב משפחתו.

ינאי: בנושא הבטיחות, היתה ביקורת של המהנדס יוסף שולץ, תאר לנו את המרדף שלך אחרי הדו"ח שלו.

קרליבך: היה אמור להגיע מהנדס מטעם קרן ספרא. הרב פרויליך טען שהוא מעדיף לקחת מהנדס אחר מסיבות שלו, ובערב פסח התקשר אליי אלי פרוינד ואמר שיש מהנדס בשם שולץ שרוצה להגיע בחול המועד פסח. הוא הגיע ובדק את מרפסת הכהנים, ואז הוא טען שהוא לא הגיע לבדוק את הכנסת האורחים, אלא רק את המרפסת, ולאחר תחנונים הוא בדק גם את ההכנסת אורחים, אך מאז הוא ניתק קשר ולא ענה. לאחר אין ספור שיחות נחת עלינו דו"ח כשבועיים שלשה לפני ל"ג בעומר, ומאז לקחנו מהנדס אחר שדרש מאיתנו לפרק את התיקרה כדי לבדוק את התקינות של המבנה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ינאי: מה תפקידך במטבח?

קרליבך: מנהל מטבח.

ינאי: מי המנהל שלך?

קרליבך: אני איש אמונו של אבא שלי במטבח.

ינאי: מי הם מנהלי העמותה?

קרליבך: אני איש שטח שמקבל את ההחלטות מאבא שלי, ואני לא מתעסק בדברים שלא קשורים אליי.

ינאי: ואח שלך מה עושה?

קרליבך: הוא סוג של גבאי במקום שאחראי על הישיבה ועוסק גם במערה.

נאור: הוא מקבל תמורה?

קרליבך: אני לא מתערב, אבא שלי לימד אותי להתעסק בעצמי ובעניינים שלי, מבלי להסתכל על אחרים.