אאא

תגובות רבות ומרגשות נשלחו לתיבת המייל שצורפה לכתבה - "ילדים על מזוודות; הצצה לעולמם של ילדים להורים גרושים", אך את הטקסט הבא הרגשתי שאני חייב לפרסם - באישור הכותבת כמובן.

להיות בת להורים גרושים - בחברה החרדית

להיות בת להורים גרושים בחברה החרדית, ואולי בכלל - זה אומר להיות בודדה תמיד. להיות שונה באופן בסיסי משאר האנשים, להיות שונה וייחודית בין כל הרגילים.

להיות בת להורים גרושים - זה אומר בהתחלה לחיות בהסתרה, בהמשך להביך את הסובבים כשהסוד הופך לגלוי, ולבסוף להיות פוליטיקאית שיודעת מה לומר למי, ובעיקר מתי.

להיות בת להורים גרושים - זה אומר להרגיש מפוצלת לשניים, תמיד. זה אומר שהלב שלך חצוי ואף פעם לא רגוע: כשאת אצל אמא את דואגת לאבא, וכשאת אצל אבא את דואגת ומתגעגעת לאמא.

להיות בת יחידה להורים גרושים - זה אומר שאת חווה בדידות שנחרטת במקומות הכי עמוקים. לגדול ללא אחים, וללא הגנה משום כיוון. לשאת את האחריות והדאגה לאמא, ולהתמודד לבד עם הקושי מול אבא.

להיות בת להורים גרושים - זה להיות חייבת לבחור צד, ולהרגיש רגשות אשם תמידיים המתלווים לקשר עם אבא, כשאת כביכול אמורה לכעוס עליו. במקביל - לכעוס על עצמך על שלא כעסת עליו ולא שנאת אותו מספיק כפי שאמא הייתה רוצה.

להיות בת להורים גרושים בחברה החרדית - זה אומר להיות שונה תמיד, להיות היחידה בכיתה והיחידה בכל מקום. זה גם אומר לחיות בתחושה שאת חייבת להוכיח את היכולות שלך בכל מקום, גם אם באופן לא מודע. להוכיח שהכל בסדר, ולהרגיש שניצחת כשכולם אומרים ש-"ממש לא רואים עלייך, ואת כזאת ילדה שמחה וחלקה"...

להיות בת להורים גרושים - זה משהו שתמיד נשאר בך. גם אם את נשואה באושר לבעל מדהים, וגם כשאת עם הילדים המקסימים והמושלמים שלך, ואפילו בעבודה. בכל מקום שבו את נמצאת, זה מה שתמיד יגדיר אותך, וילווה אותך לכל מקום שבו את הולכת.

אני, בת להורים גרושים. לנצח.

(לפניות לכותב: [email protected])