אאא

משבר גירושין הוא ללא ספק אחד מהמשברים הקשים ביותר, אולם הזוג שמתגרש אינו היחיד שנפגע: ההורים, האחים, ושאר הקרובים - סובלים אף הם מתופעות הלוואי של הגירושין.

   הגירושין במגזר • פרויקט מיוחד >>

כפי שהדגשנו בכתבות הקודמות, נשוב ונדגיש גם כאן: מטרת הכתבות אינה לעודד או להרתיע אנשים מלהתגרש. המטרה שלנו היא לגרום לכך שבאותם מקרים שבין כך מגיעים לגירושין - לדאוג לכך שהם ייעשו בצורה הנכונה. באמצעות מודעות וידע מקצועי ניתן למנוע נזקים ארוכי טווח, או כפי שנהוג לומר: 'אם אתם כבר עושים את זה - לפחות תעשו את זה נכון'...

מה עובר על משפחתם של זוגות שהתגרשו? מדוע קשה להורים לקבל את הגירושין? האם הורים פועלים בצורה נכונה? ומדוע האחים הרווקים נכנסים לחרדה כשאחד מהאחים מתגרש?

לב של אבא

"עברו 15 שנה מאז, אך את הרגע הנורא ההוא לא אשכח לעולם. ישבתי בבית המדרש, מכין את ה'חבורה' שנהגתי למסור פעם בשבוע, ואז אשתי התקשרה", מספר לנו 'משיב' מכובד מאחת הישיבות המוכרות. "היא לעולם לא מתקשרת בשעות הלימוד וכשזה קורה אני מבין שמדובר באירוע דרמטי. היא הייתה מרוסקת, והפצירה בי לחזור הביתה בדחיפות.

"חזרתי הביתה, וראיתי אותה יושבת על יד הבת הגדולה שלי כשהיא ממררת בבכי. 'יעלי חוזרת הביתה', היא בישרה לי את אחת הבשורות הקשות ששמעתי בחיי. עד לאותו הרגע היינו משפחה מושלמת והייתי בטוח שיעלי נשואה באושר.

"יעלי אמרה לי בקור רוח ש'זה פשוט לא עובד. נסינו לא מעט טיפולים והבנו שאין סיכוי'. הרגשתי שאני מתרסק ושהחיים שלי נהרסו, ולא ידעתי כיצד להגיב. הלב שלי צרב מכאב. אנחנו משפחה רגילה וחברותית, ומעולם לא חשבתי שאחד מהילדים שלי יתגרש. אנחנו לא מסוג האנשים שמייצרים מריבות, וגירושין הם לא פתרון לאף בעיה.

אילוסטרציה; למצולם אין קשר לכתבה (צילום: Pierre Terdjman / Flash90)
אילוסטרציה; למצולם אין קשר לכתבה (צילום: Pierre Terdjman / Flash90)
הגדלה

"לא הייתי מסוגל להשלים עם המציאות הזאת, ולא הפסקתי לשאול אותה אם זה סופי, והאם לא כדאי שילכו לטיפול זוגי נוסף או ליועץ שהם עדיין לא ניסו. ידעתי איזה כאב היא וילדיה הולכים לעבור. דמיינתי את הילדים שלה עוברים במשמרות בין שתי בתים. כאב לי על הבדידות שתהיה מנת חלקה, על הדחיה החברתית, על השידוכים שלא יהיו לילדים שלה, ובעיקר על החיים השלמים שלא יהיו לה עוד.

"היום אני מתבייש בזה, אך במשך תקופה ארוכה מאד ממש כעסתי עליה. למה היא עשתה את זה? למה היא הגיעה לסיטואציה כזאת? הכאב היה כל כך נורא שלא הייתי מסוגל להשלים איתו. גם היום יש רגעים שאני חושב שהיא עשתה טעות, אבל מבין שהבחירה בידיים שלה, ושיש דברים שאינם בתחום השיפוט שלי".

כמעט נדפקתי בשידוכים

"כששמעתי שאחי מתגרש חששתי מאד", מספרת חדווה (25) נשואה ואם ל-2. "הייתי באותה התקופה בשידוכים וחששתי מאד שאנשים ייקחו צעד לאחור לפני שהם משתדכים עם משפחה שאחד מהילדים שלה התגרש. אני חושבת שזה ממש ילדותי לחשוב שיש משפחות בעייתיות שהילדים שלהם מתגרשים, ויש משפחות נורמטיביות שאצלם אין מקרי גירושין. דווקא בשנים האחרונות אני חושבת שהתפיסה הזאת השתנתה, מכיוון שיש כל כך הרבה מקרי גירושין ואנשים כבר לא חיים באשליה שבמשפחה שלהם זה לא יכול לקרות.

"היו לא מעט הצעות שירדו ברגע ששמעו שאח שלי התגרש, ואפילו בעלי לא ידע על הסיפור לפני שהתארסנו. היום הוא צוחק על זה, אבל כנראה שלא היינו מתארסים אם הוא היה שומע על כך לפני האירוסין. אני חושבת שבשידוכים אנשים יודעים על המוצעת כל כך מעט פרטים שכל פרט חריג מקבל נפח מוגזם גם כשאין לו שום משמעות ביחס להצעה המוצעת להם".

הבן שלי שקוע בחובות

"אחד הדברים שאני לא מאחלת לאף אחד, זה לראות את הבן שלך במצוקה כשאין לך אפשרות לעזור לו", אומרת מיכל, אמא לבן גרוש. "הבן שלי התגרש ונתתי לו את כל התמיכה הרגשית. פתחתי את ביתנו לרווחה ודאגתי שהוא ירגיש בנח בכל פעם שהוא מגיע הביתה. 

"כשהוא שיתף אותי בקשיים הרגשיים הייתי בשבילו במאה אחוז. הקשבתי, תמכתי, עודדתי ויכולתי להיות אמא מושלמת. אך הקושי שעד היום שורף אותי הוא כשאני שומעת על הקשיים הכלכליים שלו. אנחנו עצמנו במאבק על כל שקל, ועדיין לא כיסינו את החובות שלקחנו על עצמנו מחתונות הילדים האחרונים, כך שאין לנו שום אפשרות לסייע".

"אני שומעת אותו נאבק על כל שקל ועובד במשרות מזעזעות ובמשכורות רעב. המצוקה הזאת של לראות את הבן שלי סובל כשאני לא יכולה לעזור לו - הורסת לי את הבריאות", היא אומרת.

הכפישו אותנו

"לא כל גירושין מסתיימים בצורה יפה", אומר לנו בנימה צינית שימי (55) מקרית ספר. "היינו בקשר מעולה עם המחותנים, וחשבנו שנשמור על קשר סביר גם בתקופת הגירושין אך למרבה הצער זה לא קרה. כנראה שהיה להם קשה להשלים עם המציאות, וקיבלנו המון ד"שים שליליים מאנשים שאיתם הם שוחחו.

"בהתחלה נחרדנו מאד וחששנו שהשמועות הרעות שהם מוציאים עלינו עלולים לגרום לכך שאנשים לא ירצו להשתדך אתנו בעתיד. בצר לנו התייעצנו עם רב השכונה שהרגיע אותנו ואמר ש'בכל מקרה של גירושין כשצד אחד מלכלך והצד השני שומר על שתיקה - הצד ששותק מרוויח והצד שמלכלך מפסיד'".

אילוסטרציה; למצולם אין קשר לכתבה (צילום: Abir Sultan/Flash 90)
אילוסטרציה; למצולם אין קשר לכתבה (צילום: Abir Sultan/Flash 90)

"תחשבו על זה בעצמכם" הוא אמר לנו. "כשאתם רואים מישהו שלא מפסיק לדבר כנראה שהוא פגוע, ושהוא לא מצליח להשלים עם המציאות ולעבור הלאה. הייתם רוצים להשתדך עם מישהו שתקוע בעבר? אנשים גם יעדיפו להימנע מלהשתדך עם 'מכפישן', כשהם לא יודעים מתי הם ייכנסו לפה שלו.

"המציאות הוכיחה שהוא צדק. בסופו של דבר אנשים באמת העריכו את השתיקה שלנו, וכשהבת שלנו נישאה בשנית המחותן אמר לי שהדבר שהכי משך אותם בשידוך הייתה העובדה שכולם אמרו להם שאין להם סיכוי לשמוע את הגרסה שלנו לסיפור"...

שכחנו להתייעץ עם השכנים...

"כשאחותי התגרשה חששתי מאד מהרגע שחברים ישמעו על זה. אני זוכר שהגעתי לבית הכנסת, ואחד המתפללים ביקש לדבר איתי בחוץ", מספר יעקב (25) מירושלים. "'שמעתי שאח שלך בהליכי גירושין', הוא אמר. 'ידעתי שזה יקרה, כולם ראו שהשווער שלו לא מסמפט אותו. ככה זה כשההורים מתערבים' - הוא המשיך והתערב...

"'לדעתי תפנו לאייזיקוביץ', יש לו גישה מיוחדת והוא הציל את הבת שלי בשנייה האחרונה. חבל, אחות שלך צעירה והשוק של הגרושים לא משהו', הוא המשיך. 'לא שלאחותך אין את הבעיות שלה, אבל מלנסות שוב אין מה להפסיד. מקסימום שיתגרשו אחרי זה'.

"רתחתי מכעס. למה הוא מתערב במקרה שלא קשור אליו ושאין לו מושג לגביו? מדוע אנשים בטוחים שהם יודעים הכל ושמותר להם לומר מה שהם רק רוצים?! גם ככה הרגשתי נורא עם זה שאחותי התגרשה. מאז שאחותי התגרשה הבית שלי הפך לשדה מוקשים, כשכולם נזהרים שלא לרמוז בטעות מילה של ביקורת לאחותי, אז למה השכנים בטוחים שדווקא הדעה שלהם חסרה לנו בסיפור הזה?".

דווקא החוויה של נחמה (18) הייתה שונה לחלוטין. "בהתחלה ניסינו להסתיר את הסיפור מהשכנים, וכשאחותי הייתה מגיעה לשבת נזהרנו מאד שאף אחד לא ישים לב שהיא מגיעה לבד.

"מתישהו אחת השכנות אמרה לאמא שלי שחבל שהיא משקיעה כל כך הרבה מאמצים בלהסתיר, כשהם בין כך יודעים, וכל כך רוצים לעזור. 'גם אחותי התגרשה לפני כמה שנים, כך שאני מכירה את הכאב מקרוב', היא אמרה. 'אנחנו נוסעים הרבה לשבתות, ולא אכפת לנו לתת לבת שלכם הגרושה את הדירה לשבת. אני יודעת כמה לפעמים קשה לילדים להורים גרושים להתארח בשבת בבית מלא בילדים, וכך יהיה להם קצת שקט', היא הוסיפה.

"התמיכה של השכנים, ובמיוחד כשידענו שאנחנו לא צריכים להתבייש ולהסתתר מאף אחד, עזרה לנו מאד להתמודד עם המשבר המשפחתי הקשה הזה".

אח שלי התגרש

"מאז ומעולם היה לי קשר מיוחד עם אחי הגרוש", מספר שלוימי (27) מאלעד. "מאז ילדותנו היינו הולכים לכל מקום ביחד, וגם אחרי שהוא התחתן היינו לומדים בחברותא פעם בשבוע. הייתי בהלם לשמוע שהוא מתגרש. כל כך כאב לי עליו, הבנתי שהוא נכנס למערכת קשה של מזונות, משמורת על הילדים, מעבר בין בתים, בדידות, דחיה חברתית ועוד המון כאב.

"כאב לי גם על כל מה שהוא עבר בשנות הנישואין. הלב שלי נקרע כשראיתי אותו שבור ומרוסק. ניסיתי לומר לו שאני תומך בו, אבל איכשהו הקשר שלנו נתקע, וכל מה שאמרתי רק עצבן אותו. אני מבין שהוא בעצמו היה בהלם מהסיפור ושכל מה שאמרתי רק נגע בפצעים המדממים.

"לאחר תקופה של חצי שנה שבה כמעט ולא היינו בקשר, החלטתי לקום ולעשות מעשה. קניתי ממתקים, פיצוחים ושתיה קלה, הלכתי לדירה שאותה הוא שכר, ודפקתי בדלת. הוא היה מופתע מאד ואמרתי לו בהחלטיות שאני לא מוכן לראות אותו עובר את כל הסבל הזה לבד. 'אני יושב פה, אם אתה לא רוצה לדבר אל תדבר, אבל כאח אהוב שלי אני לא מוכן לתת לך להיות לבד', אמרתי לו בהחלטיות.

אילוסטרציה; למצולמים אין קשר לכתבה (Sophie Gordon / Flash 90)
אילוסטרציה; למצולמים אין קשר לכתבה (Sophie Gordon / Flash 90)

"הוא התרגש כל כך. הוא סיפר לי שהוא בודד נורא ושכל החברים שלו לא בקשר אתו. הוא גם טען שאף אחד לא מבין אותו, ושהוא לא מאמין שאני אוכל להבין אותו. אמרתי לו שבגלל שלא עברתי את הסבל הזה בעצמי כנראה שבאמת גם אני לא לגמרי אבין מה עובר עליו, אבל אני מוכן לשמוע ולכאוב יחד אתו את הכאב.

"היום הקשר שלנו הרבה יותר חזק משהוא היה לפני כן. הוא סיפר לי על הסבל שהוא עבר, והייתי בהלם מהסיפורים - אתה בחיים לא יכול לדעת מה עובר על בן אדם שנראה שמח ורגוע עד שאתה שומע על זה ממנו.

,מאז אנחנו בקשר צמוד, וגם אני משתף אותו בדברים שעוברים עליי. הקשר שלנו נעשה קרוב כל כך, שאני משתף אותו אפילו בחלקים שלא האמנתי שאי פעם אחשוף בפני מישהו".

הקשר עם הבת שלי נהרס

"כשהבת שלי הודיעה לי שהיא מתגרשת הייתי בטוחה שהיא עושה טעות שהיא תצטער עליה כל החיים", מספרת איילה, אמא לבת גרושה. "אני מבינה שקשה לה, וגם ראיתי שהיא לא מחבבת את בעלה, אבל הצעד של גירושין היה נראה לי נורא. ניסיתי לשכנע אותה שהיא עושה טעות, שלחתי רבנים שידברו אתה, וכלום לא עזר.

"היא הייתה מנסה לדבר איתי ולספר לי כמה קשה היה לה בחיי הנישואין, ואני שחששתי לתת לה לגיטימציה להתגרש חזרתי ואמרתי לה ש'לא נורא, כולם עוברים את זה. זה תקין לגמרי. יש לך ציפיות גדולות מהחיים ורק בעיניים שלך הבעיות כאלו גדולות'.

"היום אני יודעת שזאת הייתה התנהגות נוראית: כשהבת שלך מרוסקת היא צריכה שאמא שלה תבין אותה, והיא ממש לא צריכה שאמא שלה תשפוט אותה ותמחק את הסבל שהיא חוותה. היא לא באמת הייתה צריכה אותי בשביל להבין עד כמה החיים שלה נדפקו.

"בשלב מסוים הבת שלי הלכה לטיפול פסיכולוגי, והמטפלת המליצה לה לנתק איתי את הקשר. החצי שנה שבה לא החלפנו מילה הייתה מהקשות שידעתי בחיי. הרגשתי שאבדתי את הבת האהובה שלי, אך היום אני מבינה בדיעבד שזה מה שהציל אותה. גם אני הלכתי להדרכת הורים והבנתי שאני צריכה לשנות את הגישה ביחס לבחירות ולעצמאות של הבת שלי.

"למרות זאת, אני לא כועסת על עצמי: אני מבינה שהייתי בהלם, וכשאנשים בהלם הם עושים טעויות. אני רק רוצה להמליץ לאימהות אחרות: אתן שומעות שהבת או הבן שלכם מתגרשים? תקבלו אותם, תרעיפו עליהם אהבה, ובחיים אל תשפטו אותם. תקבלו את הרגשות שלהם, ואל תשכנעו אותם שהם מרגישים משהו לא נכון. זה מיותר, וזה רק יהרוס לכם את הקשר אתם.

"תבינו את המשמעות של לעבור גירושין ללא תמיכה משפחתית וחברתית: אם הבן או הבת שלכם מתגרשים ואתם לא תומכים בהם, הם עלולים להגיע למצבים רגשיים נוראיים, שעלולים להותיר אותם עם צלקות לכל החיים".

• • •

האם יש דרך לעבור את התקופה הזאת בצורה נכונה? האם ניתן לצמצם את הכאב הנורא ולהגיע להבנות בין הזוגות המתגרשים לבני המשפחה? פנינו עם השאלות הללו לד"ר פנחס גרבר, עובד סוציאלי, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך.

ד''ר פנחס גרבר (באדיבות המצולם)
ד"ר פנחס גרבר (באדיבות המצולם)

מה עובר על המשפחה כשמגיע אחד הנשואים ואומר "תופתעו, אבל החלטנו להתגרש"?

”הם בדרך כלל בהלם. הם מרגישים כאילו מישהו משך את השטיח מתחת לרגליים שלהם. הם מבינים מיד את ההשלכות של הבחירה הזו לזוג שהתגרש ולילדים, וזה גם עלול לייצר איזושהי תחושה של כתם על המשפחה שלהם".

כיצד בדרך כלל מגיבים ההורים ?

”במקרים שבהם הם היו קצת מעורבים במה שקורה בחיים של הזוג המתגרש הם כבר יודעים שמשהו לא תקין עם הזוג הזה והם לא לגמרי מופתעים, כך שהם מיד יכולים להושיט יד ולנסות לעזור. אבל אם הקשר בין ההורים לזוג פחות טוב, הם מופתעים לגמרי והם אפילו כועסים. הם בהלם מוחלט. הם בטראומה, ולא תמיד ניתן לצפות מהם לפעול בצורה רגועה והגיונית".

הם כועסים בגלל שהם מודעים להשלכות?

"כן, ויש בזה גם משהו חיובי. הם אוהבים את הילדים ורוצים בטובתם ופתאום הם מרגישים שהכל נלקח מהם. בתוך כמה ימים הם צריכים להתארגן מחדש ולהראות לעצמם וגם לילד שהם יכולים להיות ההורים ולפעול נכון גם בסיטואציה החדשה שנוצרה, ובדרך כלל זה קשה מאד".

כיצד המשפחה תגיב כתוצאה מההלם?

"בשלב הראשון הם לא יקבלו את המציאות כפשוטה, והם ינסו להיכנס למצב של פעולה. בשפה המקצועי זה נקרא 'doing' (עשיה), במקום להיות במצב של חיבור לרגשות והפנמה של הסיטואציה הם ינסו לעשות ולפעול".

וזה יכול לעזור?

”להם כן... זאת דרך פעולה שמסייעת להם לעכל את המציאות הקשה שנחתה עליהם בהפתעה. יש את אלו שמיד מתקשרים לרב, יש כאלו שרוצים לדבר עם האדמו"ר, יש שרוצים לדבר עם ההורים שלו או שלה, יש כאלו שרוצים לדבר עם האחים, וחלק מתקשרים לאיש מקצוע. כל אחד מוצא את הדרך שלו לנסות ולפעול, והעשייה משחררת אנרגיה ומייצרת תחושה של שליטה ושל תקווה.

"מתחושה של איבוד שליטה על הקושי שעובר על הבן/בת שלך, אתה מרגיש שאתה מתקדם, ואתה מרגיש שאתה מסוגל להגן על המשפחה שלך".

ולזוג שמתגרש זה יכול לעזור?

"בדרך כלל הילד נמצא קצת בפינה. לפעמים גם הוא בהלם ולפעמים כשההורים רוצים לקחת פיקוד הם מחזירים אותו להיות ילד ולא מישהו שעדיין נשוי. הם מחזירים אותם למצב הקודם שלו.

זה מעניין שכשאנחנו משוחחים אנחנו יכולים לקרוא לו 'ילד', למרות שהוא עבר את גיל הילדות...

"נכון מאד. זאת אחת מהתופעות שקורות כשהבן נפרד או התגרש והוא חוזר לבית ההורים. הרי להתגרש זאת התוכנית הכלכלית הגרועה ביותר, וההוצאות של זוג שהתגרש עולות לפחות ב-30%-50%. בהרבה מהמקרים הבן חוזר הביתה כי הוא לא יכול לממן לעצמו שכר דירה, והוא חוזר למיטה שלו שבה הוא ישן עד לפני כמה שנים, ולפעמים אפילו עם אותם הצעצועים על המדף. אני תמיד אומר, התבגרת - אתה צריך להישאר שם, אל תחזור אחורה.

"ואם נדבר על ההשלכות של היחס הזה לבחירה להתגרש של הבן או הבת - ההורים לפעמים חוזרים ורואים אותו כילד האבוד שמחובתם להושיע אותו, כשלפעמים הוא היה רוצה לבקש מהם שלא יתערבו אך הוא לא יכול מסיבות של כיבוד הורים, ובמובן הזה צריך לחשוב כיצד אפשר להעצים את הבן/בת המתגרשים".

היית רוצה לומר להם שלא יתערבו?

"הייתי רוצה לומר לו שהם צריכים לחשוב ביחד מה הדבר הנכון. אני בעד שהם ידברו בפתיחות ומתוך הבנה הדדית. להורים יש ניסיון חיים והרבה רצון לעזור, ואני רוצה שהוא יקבל את הייעוץ והעזרה הכי טובה שהוא יכול לקבל. ההורים צריכים ויכולים לעזור וזה התפקיד שלהם. אם הילד שלך נשוי בגיל 21 או שהילד שלך בן 80 - אם אתה ההורה ואתה יכול לעזור, אתה צריך, ומתבקש שתהיה שם בשבילו".

מצד שני, הרבה גרושים צעירים מספרים שכשהם סיפרו להורים שלהם שהם החליטו להתגרש, הם הרגישו שההורים המעיטו בערכם של הרגשות הקשים שהם חוו, והתייחסו בביטול ליכולת השיפוט שלהם...

"אני מאד מבין את התחושה של אדם שמתגרש. בדרך כלל התחושה שתיארת מלמדת על הנתק שקדם בין המתגרש/ת להורים שהופתעו כל כך. זה קורה רק במקרים שבהם ההורים הפסיקו להיות מעורבים בחיי הילד או שאותו הילד רצה להתרחק מהם או לא לשמוע את דעתם בנושא הזה, ולכן הוא לא שיתף אותם".

ומה המצב התקין, שהם מעורבים לאורך כל המשבר?

"אני חושב שצריכים לחשוב ולדון על המרחק הנכון. בתור ילד אתה רוצה שהילד יהיה מאד קרוב אליך, וכשהוא מתבגר אתה נותן לו חוט ארוך יותר ומרחב גדול יותר של עצמאות. כשהוא מתחתן אתה רוצה שיהיה לו מרחב ליצור את הקשר הנכון, ועדיין אתה צריך להיות בקשר, ולא מנתק אותו לחלוטין, וכשהורים מופתעים כשהבן או הבת שלהם החליטו להתגרש, כנראה שהקשר התנתק יותר מדיי.

"באופן כללי אני סבור שכשזוג מגיע הביתה לשבת וההורים רואים שהיחסים ביניהם לא מתוקנים, הם צריכים לפנות לבן/בת שלהם ולנסות לשוחח איתם על זה. זה אולי לא יהיה נעים לא להורים ולא לזוג, אבל במקרים רבים אם היו שולחים את הזוג הטרי לייעוץ מקצועי בשלבים הראשונים, הם לא היו מגיעים למקרה של גט כמה שנים לאחר מכן, כשהמצב כבר הפך לבלתי פתיר".

לרוב, גירושין של ילדים משפיעים על הקשר עם ההורים לטובה או לרעה?

"אני חושב שאם הקשר היה טוב לפני המשבר, הוא ימשיך להיות טוב ואפילו טוב יותר. אך אם הקשר היה לקוי או לא מספיק קרוב מלכתחילה - לא הייתי מצפה שהקשר יהיה טוב יותר בעקבות הגירושין.

"כשהקשר טוב, ההורים יכולים לסייע גם בשלב של פרק ב'. אנחנו לא רוצים להגיע לגירושין שניים, ואם הבן או הבת יתחתנו מהר כדי לא להיות בסטטוס המביש של 'גרוש/ה', או בגלל שקשה להם להיות לבד, הם עלולים לחזור על אותן הטעויות שהן עשו לפני כן ולקחת שידוך דומה מאד לשידוך הראשון.

"ככלל, אני ממליץ לקחת את פרק ב' בצורה הרבה יותר רגועה אחרי הטראומה שהם חוו בהתחלה כשהם היו בטוחים שהכל יהיה טוב וזה פחות קרה.

"גם בקהילות שנוהגות להתחתן לאחר פגישה אחת או שתיים, בפרק ב' מומלץ לקחת את העניינים בצורה יותר ארוכה ורגועה. הביטחון העצמי הפגוע, ותחושת חוסר האמון ביכולת למצוא בן זוג איכותי מצריכים מענה ששונה מהמענה של רווק שמחפש שידוך".

מה תרצה לומר לקורא/ת שלנו שחושבים על הליך של גירושין והולכים לספר להורים שהם החליטו להתגרש?

"הייתי ממליץ להם לשתף את ההורים לפני שהם מודיעים על ההחלטה הסופית. ולשתף אותם בקשיים של חיי הנישואין. תיאום מוקדם יכול לעזור מאד בשיקום שאחרי הגירושין. מי שלא משתף בשלבים המוקדמים עלול לשלם על כך מחיר גבוה בהמשך".

מצד שני, גם לשיתוף יש מחיר. הם עלולים להיכנס לחרדות ולהתערב בצורה שלא באמת תסייע...

"נכון מאד, ולמרות זאת - אדם שמגיע להחלטה להתגרש משלם מחיר, כשלפעמים המחיר שווה על מנת לשמור על המצב הנפשי והרגשי שלו. להיות בודד זה משהו נורא שאני לא מאחל לאף אחד, והייתי מציב כמטרה עליונה את שמירת הקשר עם ההורים והמשפחה בכדי שיוכלו לסייע ולתמוך לאחר הגירושין. מנגד - הייתי רוצה לקוות שההורים אכן יהיו מסוגלים לשים את הבושה בצד ולהיות בשבילם ב-100%".

מה תרצה לומר להורים שהתבשרו במפתיע שאחד הילדים שלהם החליט להתגרש?

"האמירה הראשונה שלכם חייבת להיות אמירה של 'אנחנו אתך, ואנחנו אוהבים אותך'. אנחנו רוצים לראות כיצד אנחנו יכולים לעזור לך. בוא נחשוב היום, מחר, בשבוע הבא או אחרי שנעבור את התקופה של ההלם הראשוני, מה אנחנו יכולים לעשות וכיצד נוכל לקבל עזרה.

"בנוסף, אני חושב שבמגזר החרדי חשוב מאד להכניס דמות רבנית לתמונה, ולקבל אישור וגושפנקא שהגירושין זה אכן הצעד הנכון. זה מעודד אנשים וזוקף את קומתם כמעט באופן מידי, וזה גם מסייע להתמודדות של הגרוש/ה והמשפחה בעתיד. במקרים שהייתי מעורב והייתי בקשר עם רבנים, כשהם נתנו את הגושפנקא דברים עבדו בצורה הרבה יותר טובה וכל הצדדים היו הרבה יותר בטוחים בצעד הזה".

מה תוכל לומר להורים שהתבשרו על גירושי אחד מהילדים והם לא מצליחים להכיל את זה?

"הייתי ממליץ להם לפנות לייעוץ מקצועי. יש היום ב"ה לא מעט בעלי מקצוע יראי שמים ומקצועיים, עובדים סוציאליים או מטפלים משפחתיים שנמצאים בקשר הדוק עם גורמים תורניים.

"אגב, אני חושב שאת המטפלים המקצועיים הם אמורים לפגוש בשלב מוקדם בהרבה: לפעמים קל יותר להורים לסגור שידוך, וקשה יותר לענות על שאלות שמתעוררות בפגישות שלפני האירוסין, כשההורים מקווים שהכל יהיה בסדר...

"אם במקום לקוות הם היו מתייעצים עם גורם מקצועי ומבררים את הספק מולו, הם היו יכולים לחסוך את העתיד הנורא שלפעמים מצפה לבן/בת שלהם".

יש לא מעט אנשים שסבורים שהגישה הרבנית שונה מעט מהגישה הטיפולית - שהגישה הרבנית יותר מאמינה בכך שכל אחד מתאים לכל אחת, והגישה המקצועית תחפש את התחושה האינדיבידואלית ותחפש לגשר בין האושר והסבל. כמי שעובד בעיקר בבני ברק, אתה נתקל בפער הזה?

"הייתי מחלק את זה אחרת. יש כמה גישות תורניות ביחס לגירושין: גישה אחת אומרת שאם התחתנת עם אשתך אתה צריך לכבד את ההחלטה השמימית הזאת, וזה הגורל שלך, ואין לך דרך לצאת מזה. ויש גישה אחרת שאומרת שאם יש בעיות צריך לעשות הכל בכדי לטפל בהם. ובמקרים שאין אפשרות לגשר על הפערים יש מקרים שצריכים להסתיים בגט.

"הגישה הטיפולית רוצה לעזור לאדם. לפעמים יותר קל למטפל לומר "לא טוב לכם, תתגרשו", ואני חושב שהייחודיות של מטפל דתי/חרדי היא בכך שהוא מבין את התרבות הזאת. ולכן יש חשיבות לכך שהרב והמטפל ישבו יחד לחשוב ולהבין מה ניתן לעשות לטובת הזוג והמשפחות המעורבות".

מצד שני – החוויה של אותו אחד שכבר החליט להתגרש, והוא מרגיש שלמרות שהוא כבר הגיע להחלטה שלו, הוא עדיין צריך לבוא וכביכול להתחנן לאישור של ההורים. זאת לא חוויה נעימה...

"נכון, אבל מדובר בתהליך. אף אחד לא מתגרש ביום אחד. זה תהליך שלוקח לפחות כמה חודשים ובדרך כלל הרבה יותר, אז שיעשה את זה נכון ושלא יוותר על התמיכה מההורים ומהרבנים, כי הם יכולים לשמור עליו. להיות בקשר עם הרב זה חלק מהתהליך שבסופו של דבר יעזור לו. קשה לי להאמין שמישהו יכול להתגרש מבלי לקבל ייעוץ מרב, או לפחות מההורים".

האם לדעתך אנשים מתגרשים יותר מדיי או פחות מדיי?

"אני לא עובד עם הרבה אנשים שבסופו של דבר מחליטים להתגרש, אבל אני לא חושב שאנשים מתגרשים מהר מדיי. המחיר שאנשים משלמים על גירושין הוא עדיין גבוה מאד, וההשלכות כואבות מאד. אני חושב שיש שיקול משמעותי אם לשלם את המחיר או לא.

"כשמדובר בבעיות של אלימות או בעיות נפשית, לפעמים מתגרשים תוך כמה חודשים מהחתונה, וזה חלק גדול מהמקרים של גירושין מהירים. אך במקרים של סכסוכים לוקח זמן רב עד שאנשים מתחילים לטפל בבעיות.

"ראיתי סטטיסטיקה שפורסמה לאחרונה, הטוענת שאשה שפונה למשטרה או לגורמי הרווחה על רקע של אלימות, היא תעשה את זה בממוצע רק לאחר כ-7 שנים של אלימות. אנשים עוברים הרבה סבל לפני שהם מרשים לעצמם להתגרש, ולכן אני לא מתרשם שאנשים ממהרים להתגרש.

"ולסיום, חשוב לי להוסיף עוד משהו: אני רוצה לפנות לזוגות שמצבם הזוגי לא כמו שהם חלמו. אתם לא חייבים להיות לבד עם התחושות האלו. אתם יכולים לפנות להורים, לאחים, לחברים וכמובן שגם לרבנים. ובמקביל, תפנו לעובדים סוציאליים, לפסיכולוגים ולמטפלים מוסמכים. אנשי מקצוע יכולים לעזור לכם הרבה יותר ממה שאתם מאמינים".

(לפניות לכותב: [email protected])