אאא

הוריו של ה'אדמו"ר הזקן' רבי ברוך ורבקה, הגיעו לבעל שם טוב הקדוש, כדי לקבל ברכה לזכות לילדים. הבעל שם טוב הקדוש הבטיח להם, שתוך שנה ייוולד להם בן.

הורי האדמו"ר הזקן נשארו במזיבו'ז עוד כמה ימים במחיצת הבעל שם טוב הקדוש, עד יום הולדתו י"ח אלול. בסעודת יום ההולדת אמר הבעל שם טוב הקדוש לרבי ברוך, למועד הזה ממש אתם חובקים בן.

לאחר שנה בדיוק בח"י אלול תק"ה, נולד רבי שניאור זלמן – האדמו"ר הזקן. לפני יום הכיפור נסע אביו של 'בעל התניא' לבעל שם טוב הקדוש כדי לקבל ממנו הדרכה, איך לנהוג עם הילד, הזהירו הבעל שם טוב הקדוש, לבל יספר לשום אדם על בנו, ועל גדולת בנו.

ואכן, כבר מגיל שנה שניאור זלמן התחיל לדבר, וכבר בגיל שנתיים הרגישו הוריו של 'בעל התניא' שבנם ניחן בתפיסה ובזיכרון יוצאים מגדר הרגיל.

בגיל שלוש, הוריו של 'בעל התניא' הביאו אותו אל הבעל שם טוב הקדוש, והבעל שם טוב הקדוש הניח ידו על פאותיו וברכו בברכת כהנים, וביקש מהוריו לבל יספרו לשום אדם על נסיעתם.

לשאלת שניאור זלמן הקטן, מהו האיש שגזז את שערותיו, ענה לו הבעל שם טוב הקדוש: סבא.

שאל אביו את הבעל שם טוב הקדוש, מדוע אסור לשניאור זלמן הקטן לדעת אודותיך, ענה הבעל שם טוב הקדוש, מי שצריך להדריך את הנשמה החדשה הזו בעולם הוא תלמידי, רבי דב בער – המגיד ממעזריטש, ולא אני.

ואכן, לאחר שמלאו ל'בעל התניא' שמונה עשרה, הוא נסע ללמוד מפי המגיד ממעזריטש. בהגיעו למגיד הקדוש, גילה לו המגיד את דברי הבעל שם טוב הקדוש אודותיו ואודות שליחותו הקדושה בעולם, לגלות ולבאר את תורתו של הבעל שם טוב הקדוש - להאיר אותה לעולם.

'בעל התניא' רבי שנאור זלמן מלאדי היה ענוו מאוד, ולא רצה לבלוט, ונמשיך לראות כיצד התייחס בהתחלה לרעיון הפצת תורת החסידות.

ממשיכי דרכו של הבעל שם טוב הקדוש: ממשיכי דרכו המוכרים של הבעל שם טוב הקדוש - רבי מנחם מנדל מוויטבסק 'פרי הארץ', ורבי אברהם הכהן קאליסק, הם עלו לארץ ישראל באדר תקל"ז בעלית החסידים הראשונה, ואיתם קבוצה של שלוש מאות איש.  

'פרי הארץ' והקליסקר השאירו אחריהם ברוסיה אנשים רבים, שנותרו ללא מענה, ולכן, הם פנו אל אהובם וחביבם רבי שניאור זלמן מלאדי 'בעל התניא'.

אבל, 'בעל התניא' ברח מן הרבנות, ושנא את השררה, והשיב את פניהם ריקם, אך, הוא קיבל על כך, תגובה חריפה, ובאגרתו הנמרצת כתב רבי אברהם הכהן מקאליסק כך:

"לדעתי, שכל חיי האדם, אף אם הם אלף שנים יחיה, אין די עולה העבודה נגד זכות הרבים להאיר עיניהם ולזרעם אחריהם לדור דורים, ותקטן עוד זאת בעיניו?!".

רבות נכתב על זיכוי הרבים, אך, כדי לחרות מילים אלו על לוח ליבנו:

גם אם האדם יחיה ויעבוד את ה' יתברך אלף שנים, זה אינו עולה נגד זכות הרבים - להאיר עיניהם ולזרעם אחריהם לדור דורים, ותקטן עוד זאת בעיניו?!" 

הקב"ה רוצה שנקרב את בניו, וזה מה שעשה מאז 'בעל התניא'.

שבוע לאחר י"ט כסלו כשחגיגתשחרורו של 'בעל התניא' מהמאסר, עוד מהדהדת, כדאי להזכיר את מה שכתב 'בעל התניא' בהקדמה לסיפרו:

"מיוסד על פסוק כי קרוב אליך וכו' לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד" וידוע מה שאמר, שבספר זה תמצא את התשובות לכל השאלות..."

כשרבי לוי יצחק מברדיט'שב ראה את ספר התניא, הוא עיין בו בהתרגשות מרובה ושאל: כיצד הוא הצליח להכניס כל כך הרבה אלוקות לסיפרון כל כך קטן... טעמו וראו...

מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך 

כל מי שביקר ביריד החסידות, ראה את המסתובבים בין ערמות הספרים, והמבטים מלאי האהבה לכל ספר וספר שנפתח, מה הוסיפו ספרים אלו לעם ישראל, מהו החידוש הבסיסי של תורת החסידות, שהפיץ הבעל שם טוב הקדוש: 

כל היקום מלא - נוכחות ההוויה האלוקית.

זהו היסוד והבסיס לפנימיות התורה, ולכן, היא מקבלת ביטוי רב בכל כתבי תורת החסידות.

הדברים מבוססים על תיקוני הזוהר הקדוש:

"לית אתר פנוי מיניה" (קכב, ע"ב).

מציאות ה' – נמצאת בכל רגע בחיינו:

על פי תורת החסידות,המציאות של העולם, וכל פרט בבריאה מלא וספוג בנוכחות הבורא. הדברים הנ"ל אינם חידוש, מכיוון ששורשם הוא בחכמת הקבלה, ובתורתו של האריז"ל בפרט.

בתורת החסידות הדברים קיבלו עומק חדש, ומשמעות מעשית. הם הובהרו, הוסברו וחודדו בתורתו של הבעש"ט הקדוש זיע"א ותלמידיו, ובהמשך, ע"י מנהיגי החסידות לדורותיהם.

כיצד הדברים מתקשרים  לחיי היום יום?

ההשפעהשל הדברים על חיי היום יום, מתבטא בכך שהאדם 'תופס' את העולם, ואת מציאות החיים בצורה אחרת ושונה, מהמציאות הנתפסת בעיני שכלו, של כל אדם, שלא נחשף לתורה זאת.

הדבר מתבטא במיוחד בכך, שהאדם מרגיש בצורה מוחשית ממש! כיצד בורא עולם נמצא איתו עימו ואצלו, בכל רגע ורגע במהלך היום, ובכל מקום שהוא נמצא.

נוכחות הבורא כל כך ברורה לאדם, עד שהוא חש איך מציאות זאת חודרת עד עמקי נשמתו, ומרגיש בכל מצב ובכל רגע, איך הוא: "כגמול עלי אימו".

בסיס תורת החסידות - ברשב"י הקדוש

תחושה זו מהווה קשר פנימי בין היהודי לבוראו, חיבור ואהבה עצמית שאינם תלויים באף סיבה, ניתן לחדד את הדברים:

אמר על כך הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע:

"זה כתב מורי הרב הגאון הצדיק מק"ק סעקעלהיד, כשביקשו ממנו שיכתוב איזה דברים מרבינו הבעש"ט זי"ע:

תלמידי הבעש"ט ז"ל איך לית אתר פנוי מיני' דאפילו במ"ז יש ניצוץ אשר האדם יכול להעלותו ואינו מזיק לו, אלא, אדרבה מתקנהו".

שאל אחד הגאונים את המוהר"ר צבי מזידיטשוב:

מה ענין של הבעש"ט זי"ע? והוסיף, שאינו מבין מה הוא חידש ומה דרכו?

השיב לו הרב הקדוש מוהר"ר צבי ז"ל כי:

"התנא רשב"י הראה להעולם, כי יש בורא עולם,

האר"י זלה"ה לימד איך יגיע האדם לבורא עולם,

והבעש"ט לימד והסביר להעולם,

שאינך צריך לילך ולהעתיק ממקומך כי - במקומך תמצאנו".

כיצד האדם ירגיש את הנוכחות האלוקית?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עבודת האדם בעולמו היא להתחבר ולחוש את הנקודה של הנשמה האלוקית שמצויה בתוכו.

לגעת ולהרגיש את התלות המוחלטת של האדם בבורא עולם, וכך, להאיר את ה'אור' האלוקי בכל רבדי הנפש – מחשבה, דיבור ומעשה.

דרכי הבעש"ט הקדוש נתפשטו בעולם, ופתחו צוהר לחיבור אלוקי נפלא, רק צריך לאפשר ל'אור' לחדור לעולמנו, ולהאיר את חיינו:

"אור חדש על ציון תאיר, ונזכה כולנו במהרה לאורו".

רחמי וחסדי ה' יתברך, מבוארים רבות בתורת החסידות, שכל מטרת הבריאה היא רצונו של ה' יתברך, להיטיב עם הברואים, ושידעו שהוא זה שמשפיע לאדם את כל הטוב והחסד, ויודה לו על כך, וימי החנוכה הם הימים שפינו מלא הלל והודיה על הניסים לפרט ולכלל, רק שנזכה להכיר בניסי ה' ולהודות ולהלל.

יהי רצון שנזכה בימים אלו לראות ולהכיר בניסי ה' שבכל דור ודור לכלל ולפרט, נודה ונהלל, וכך, נדליק את שלהבת ליבנו שתעלה מאליה, אמן.