אאא

חינוך לקדושה לצד השיח עם הילדים והתלמידים על "מוגנות" וזהירות מכל מבקשי רעתם, הוא מקובל כיום כמעט בכל בית ומוסד חינוכי. אך עדיין, נדמה כי יש עוד מה לשפר בדרכי ההתמודדות וההתגוננות.

האם אנחנו לא עושים מספיק? איך לדבר ולהסביר לילדים להישמר ולהיזהר? איך מתמודדים במקרה של פגיעה, חלילה? בכדי לקבל מענה מקצועי על הסוגיות המורכבות הללו, כינסנו באולפן 'כיכר השבת' פאנל מיוחד, בהגשת משה מנס, ובהשתתפות הרב אשר מלמד, יו"ר "המרכז הישראלי למוגנות" והרב מוטי זולברג, יועץ חינוכי .m.a. אשר מעביר קורסים מעשיים במוגנות.

לאחר שפאנל הקודם דיברנו באופן כללי על "איך מגנים על הילדים מפני פגיעות", כעת אנו מבקשים לדבר תכלס, איך מנגישים את הנושא ומזהירים את הילדים שלנו?

"זה האתגר של כל מורה בכיתה וכל מגיד שיעור בישיבה", משיב הרב זולברג, "חלק לא עושים כי הם לא יודעים איך להעביר את זה. חלק אומרים 'גם איתי לא דיברו אז למה שאני ידבר'. הכי קל לנקוט בשיטת בת היענה, 'עזוב לא מתעסק'. גדולי ישראל מהמאה וחמישים שנה האחרונות - החל מהרב הירש, הרב יעקב קמינצקי ורב אהרן קטלר - כל גדולי ישראל מדברים על החשיבות והנחיצות של המחנכים וההורים לדבר על הילדים, צריך - וזו דעת תורה.

"אני אישית מגיע למורים ולמלמדים ומסביר להם על היקף התופעה. אני לא מאמין בהרצאה חד פעמית אלא מספר מפגשים בהם צריך ללמד אותם הכל. מה השוני בין המגזר החרדי לכלל. על תקשורת, על סימני זיהוי וכמובן איך מדברים".

אז איך מדברים?

הרב זולברג: "זה מאוד פשוט, החוכמה היא לדבר על הכל ולא לדבר על כלום. יש כלים רבים, אנחנו מעניקים הכשרה ויש חוברות עבודה מותאמות עם דפי עבודה לילדים - לא תמצא מילה אחת שקשורה למקום בגוף או דברים לא צנועים - זה רק כללים. כלים לכישורי חיים. כמו שאמרנו מדברים על הכל ולא לדבר על כלום.

"אני רוצה לתת דוגמה על סודות. במקרים רבים הפגיעה והסוד הולכים יחד וצריך ללמד אותם להבדיל בין סוד טוב לסוד רע. במשפט אחד: סוד טוב עתיד להתגלות, עושה לי להרגיש טוב והסובבים שלי ישמחו בזה.

סוד טוב, סוד רע (קרדיט: מנהל תכנית שלבים במוגנות, מוטי זולברג)
סוד טוב, סוד רע (קרדיט: מנהל תכנית שלבים במוגנות, מוטי זולברג)

הרב אשר מלמד מציין כי אצלם במרכז הישראלי למוגנות חשוב "לתת סיוע ותמיכה לכל מי שמרגיש חוויה של פגיעה", והוא מסביר: "הוא הרי בחוסר אונים. אין לו מידע מה צריך לעשות, הוא לא יודע שיש מרכזי טיפול. הוא חושב שצריך לשלם מהכסף שלו את הטיפול וזה הון עתק. אנחנו מתווכים את השירותים, מה ואיך לעשות. טיפול, הליך פלילי או הליך נזיקין. כשצריך לדעת שיש כמה פתרונות לכל בעיה ולא צריך לחשוש לפנות".

הרב מלמד מפתיע ומקריא מסר מטלטל מנערה שנפגעה: "אני רוצה לקרוא לך מה כתבה לי נערה שנפגעה, והיא שולחת לנו הזמנה לבוא לחתונה שלה. היא כותבת כך: 'למי שהיה איתי בדרך, למי שנתן תקווה בעצם היותו שם שהוכיח שגם במקום של שממה וחורבן אפשר לצמוח. למי שלא ויתר ולחם את מלחמתי, מלחמה של מי שבחרו בשתיקה עד עכשיו. מעריכה מאוד ומחכה לכם בחתונה'. זה נותן לנו כוח להמשיך כי זה נותן חיים. סגירת מעגל של סוף טוב".

איך כהורים נזהה שמשהו לא בסדר אצל הילדים? 

הרב זולברג: "דבר ראשון ילד שבא לאבא שלו או ילדה שבאה לאמא שלה, זה כבר ציון לשבח לאבא שהוא כתובת. תקשורת טובה מביאה לפתיחות הדדית. הנתון המפחיד הוא שעשרים אחוז מהילדים יפגעו במהלך חייהם. אחד מכל חמישה ילדים. הרבה פעמים כשאני מגיע לחדרי מורים ואומר להם: אם יש לכם 1000 ילדים בתלמוד תורה, סטטיסטית יש כאן הרבה ילדים שנפגעו. אז הדבר הכי חשוב זו תקשורת טובה.

"הורים שאין להם תקשורת מספיק טובה, צריכים לראות את ההתנהגות. ילד שמתפרץ בבכי, ילד שמצייר ציורי ילדים שלא מותאמים, שלא רוצה לישון בחדר מסוים, שההתנהגות שלו השתנתה בלימודים - קל לנו לומר הפרעת קשב אבל לא. כל שינוי קיצוני צריך להדליק נורה אדומה, אולי יש דברים מעבר".

למה הילדים לא מספרים לנו?

"אנחנו לא מספיק פנויים לילדים. מרבית התקשורת בינינו היא טכנית, ולא רגשית. אולי הגיע הזמן שהורה ינסה לדובב את הילד יותר, עם מילים רגשיות. בנוסף, הפוגע הוא פיקח ומזהיר את הילד שאם הוא יספר יקרה לו משהו, או שהוא מעביר לילד תחושת אשמה, או מאיים עליו. אבל כשיש שיח פתוח בין ההורים לילדים, אני חושב שהילד כבר יראה כתובת בהורים".

למה ילדים לא מספרים? (קרדיט: מנהל תכנית שלבים במוגנות, מוטי זולברג)
למה ילדים לא מספרים? (קרדיט: מנהל תכנית שלבים במוגנות, מוטי זולברג)
הגדלה

מה האבא צריך להגיב? איך אני מדבר עם הילד?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"קודם כל, 'תודה שסיפרת לי'. לא לשדר לחץ, אלא לגלות אמפתיה. לא להאשים ולהבטיח לנסות ולעזור לו".

מה עלי לעשות? (קרדיט: מנהל תכנית שלבים במוגנות, מוטי זולברג)
מה עלי לעשות? (קרדיט: מנהל תכנית שלבים במוגנות, מוטי זולברג)
הגדלה

אם חלילה וחס הבנו שיש מקרה של פגיעה, מה עושים? מה הם גופי הסיוע?

הרב מלמד: "יש לנו קו חם 24 שעות ביממה - 1700-700-848 המשפחות יכולות להתקשר גם בזהות אנונימית ולספר את הסיפור, יש עובדות סוציאליות קליניות, יושבים ושומעים את הסיפור. אנחנו בונים תוכנית טיפול לפי מה שהם צריכים. לא תמיד יש חובת דיווח, ואנחנו כאן בשביל לעזור ללכת לטיפול. אנחנו מטפלים בכ-200 פניות חדשות כל חודש וכל המענים ללא עלות. אנחנו יודעים איך להוביל את המהלך בתוך הקהילה. לפעמים יש חשש מכך שיש חובת דיווח וצריך לדעת שאפשר להתקשר ולהתייעץ ללא חשש".

לסיום, הרב זולברג מוסיף מסר חשוב להורים: "הרבה הורים חושבים שהם הורים טובים, הם אומרים לילדים 'אל תתקרבו לאנשים זרים' אבל זה משפט לא נכון, כי הילדים פוגשים את הקהילה, את השכנים, המורים, המורה פרטי, נהג הסעות, את המשפחה ואת השומר בבית הספר. צריך ללמד אותם להיזהר מהתנהגויות מסוימות בין אם זה אדם מוכר או לא. ברגע שזה יקרה הוא ידע שמזה הוא למד להיזהר".

סימנים לזיהוי נפגעים (קרדיט: מנהל תכנית שלבים במוגנות, מוטי זולברג)
סימנים לזיהוי נפגעים (קרדיט: מנהל תכנית שלבים במוגנות, מוטי זולברג)