אאא

פרק ו': אנו עסוקים בפולמוס על ספר "חשבון הנפש" שכתב החכם היהודי מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב, האם הועתק מספרו של הנכרי בנג'מין פרנקלין?

בפרקים הקודמים ציטטנו את מאמרו של הרב ניסן ווקסמן שבו הוכח שהחכם לפין העתיק רק רעיון אחד - את י"ג מידות מוסר ואת ודרך התיקון, מספרו של בנג'מין פרנקלין הנכרי, ולא את כל הספר כפי שהיו שטענו.

בפרקים הבאים נעסוק בוויכוח האם החכם לפין היה "משכיל" רח"ל או יהודי כשר?

בימינו, רוב גדולי ישראל סבורים שהחכם לפין היה יהודי כשר ולא חשוד בהשכלה רח"ל, ולכן הגאון רבי מרדכי אדלשטיין, נכדו של הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל, ההדיר מחדש את הספר, בהוצאת מוסד הרב קוק, והתייחס במעט לפולמוס על אודות הטענה אודות השכלתו של הרב לפין.

ספר חשבון הנפש מהדורת הרב אדלשטיין, בהסכמת הגר''י אדלשטיין (אוצר החכמה)
ספר חשבון הנפש מהדורת הרב אדלשטיין, בהסכמת הגר"י אדלשטיין (אוצר החכמה)
הגדלה

הגאון רבי יעקב אדלשטיין בהסכמתו ל"חשבון הנפש" הדגיש שהמדובר על "חכם בדורו, מופלג באוצרות ידיעותיו ורעיונותיו הגבוהים ונשגבים ה"ה כמוה"ר מנחם מענדיל לעפין זצ"ל". כמו כן ציטט הגר"י אדלשטיין ששר התורה הגר"ח קנייבסקי התבטא על ספר "חשבון הנפש" שחשיבותו היא: "כמו כל ספר מוסר".

מהדיר הספר ברוך הכישרון ר' מרדכי אדלשטיין מדגיש במאמר ארוך שנושא את השם "כתב התנצלות בעד הספר" שרבי ישראל סלנטר חיבב את הספר ועודד להדפיסו. עוד הוא מציין שהגאון רבי יצחק מלצן דאג להדפיסו, וכן הגאון רבי אייזיק שר כתב לו הקדמה גדולה.

על סמך זה תוקף הרב אדלשטיין את הטוענים שהחכם לפין היה משכיל ושלכן הספר אינו ראוי: "האם יתכן שרבי ישראל מסלאנט שהיה כמעט בן דורו של המחבר לא ידע זאת?".

עוד טוען הרב אדלשטיין בשם אחד מגדולי הדור, שהטענה שהספר "חשבון הנפש" אינו ראוי היא "עזות פנים מצידם של הטוענים כך נגד רבי ישראל מסלנט זי"ע".

לגבי הטענה שהחכם לפין העתיק את עניין י"ג מידות המוסר מהנכרי פרנקלין, כותב הרב אדלשטיין: "אמנם גופא דעובדא הכי הוא: חכם שבגויים בנג'מין פרנקלין הוציא לאור בחייו אוטוביוגרפיה מצליחה שנתרגמה ללשונות רבים. בתוך סיפור חייו המחכים והמרתק הוא מספר שבגיל 25 בערך התעוררה בו תשובה עזה להגיע לשלימות מוסרית, ולאחר שראה שקשה לפרוש מהרגלים מכוח החלטה בלבד, גמר בליבו לתקן תכנית שתקנה לו הרגלים חיובים".

ממשיך הרב אדלשטיין: "עיקרי התוכנית הם, שהוא בחר שלוש עשרה מידות חשובות ומרכזיות שבהם החליט להתרגל, ורשמם בפנקסו, ולכל מידה נתן שם קצר עם הסבר קצר של המידה, וגם הוסיף לו בפנקס אמרות חכמה ומוסר שידרבנו אותו בעבודת המידות. ועשה לו טבלה לאותן הי"ג מידות המחולקות לימי השבוע, ובכל פעם שפגם באחת מהמידות, סימן נקודה במשבצת היום שבו פגם. באוטוביוגרפיה מפורטות כל המידות ומובאים מאמרי המוסר שהיו רשומים בפנקסו, ומסופר שם על קשייו והתמודדויותיו וכו'... פרנקלין בגיל 79 מעיד על עצמו שתחבולה זו של תיקון המידות היא שהבטיחה לו את האושר וההצלחה בימי חייו".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ביחס לכך שהחכם לפין הסתיר את מקור העניין בכתבי הנכרי פרנקלין, כותב הרב אדלשטיין: "וטעמו עמו".

הרב אדלשטיין אינו מתעסק בדמותו של החכם לפין, האם היה משכיל או לא, וכותב: "אין ברצוני להיכנס לדיון הרחב על תולדות חיי המחבר, השקפותיו וחוג ידידיו, אף כי יש בהחלט לכתוב דברים שיוכלו להרחיב ההסתכלות על פרטים אלו, אך נמנעתי מכך מכמה טעמים, ואולי עוד חזון למועד".

- נשמח לקבל מכם, גולשים יקרים, מידע על הפצת הספר "חשבון הנפש" בהיכלי התורה ובבתי הכנסיות והמדרשיות. אם מצאתם את הספר בארון ספרי המוסר בישיבה או בכולל שלכם - נשמח שתצלמו זאת ותשלחו למייל [email protected], כדי שנפרסם את התמונה בכתבות הבאות (אם תרצו קרדיט נעשה זאת כמובן, ואם לא - נכבד את בקשתכם).

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]