אאא

פרק ז': אנו עסוקים בפולמוס על ספר "חשבון הנפש" ועל זהות מחברו החכם היהודי מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב, האם היה "משכיל" רח"ל, או יהודי כשר?

בשנים האחרונות פרסם פרופ' עמנואל אֶטְקֶס מאמר בשם: "שובו של המשכיל מנחם מנדל לפין אל חיק שלומי אמוני ישראל". במאמר הוא טוען שהמאמץ לשכתב את הביוגרפיה של הרב לפין ולנסות להוכיח שהוא מעולם לא התקרב למשכילים, נובע מרצונם של כאלה ואחרים להכשיר את העיון בספר "חשבון הנפש".

אטקס מזכיר את קונטרס "בואו חשבון" שהודפס בשנת תשנ"ח בהוצאת "ספרית בני תורה", שבו הקדמה של הגה"צ רבי יצחק ירוחם בורדיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה. וכך כתב שם בהקדמה: "באשר בזמן האחרון יצאו מערערים בפרהסיה על הספר ומחברו, באמרם הספר הוא העתקה מספרו של חד מחכמי האומות בנימין פראנקלין... ועוד רצו לערער על המחבר שהיה מהכת שקראו לעצמם משכילים ורצו להפריד בין ישראל לאביהם שבשמים ותורתו הקדושה, ולערב חול עם הקדש לחלל קדושת עם קדוש, שר"י... ועוד הוסיפו המערערים לטעון וכי חסרים אנו ספרי מוסר ויראת שמים עד שהוצרכו לרעות בשדות זרים, וללקוט ממוסרי העמים".

יש לציין שהמשגיח הגה"צ הגרי"י בורדיאנסקי ככל-הנראה לא התכוון ל"חוקרים", אלא כנראה התכוון למוסף שבת קודש של עיתון "יתד נאמן", שעל דפיו התפרסמו סדרת מאמרים מפי הרב ראובן אליצור זצ"ל שניסה להוכיח שהחכם לפין היה משכיל.

מאמרו של הרב ראובן אליצור ב''יתד נאמן'' בעניין ''השכלתו'' של החכם היהודי מנדל לפין, והעתקת הספר ''חשבון הנפש'' מהנכרי בנג'מין פרנקלין (אוצר החכמה)
מאמרו של הרב ראובן אליצור ב"יתד נאמן" בעניין "השכלתו" של החכם היהודי מנדל לפין, והעתקת הספר "חשבון הנפש" מהנכרי בנג'מין פרנקלין (אוצר החכמה)

המשגיח הגרי"י בורדיאנסקי מסתמך על החוקר החרדי הרב יעקב גרשון וויס, וקובע מעל כל ספק כי "המחבר היה אחד מחכמי וצדיקי דורו... וכל עסקו היה בתלמוד ופוסקים, והיה בקי בכל חלקי הש"ס, כאחד הגדולים אשר בארץ וחריף ומפורסם לעילוי".

המשגיח הגרי"י בורדיאנסקי סבור שיש בספר חשבון הנפש דברים שאין למצוא ב"חובות הלבבות", "שערי תשובה" ו"מסילת ישרים", ובאשר להעתקה של עניין י"ג המידות מהנוכרי פרנקלין כותב המשגיח: "נראה בעליל שלא קרב זה אל זה, וקדושת ישראל משתקפת כאן לעומת פשטות האומות".

בספר "בואו חשבון" תוקף בחריפות הרב וויס את ה"חוקרים" שמנכסים לעצמם את רבי מנשה מאיליה, רבי ברוך משקלוב, רבי יהושע צייטלין, הגר"א[1], רבי יעקב עמדין, והרמח"ל, שביחס לכולם טוענים החוקרים שהם למדו חכמות חיצוניות ולכן למשכילים (רח"ל) נחשבו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אומנם טוען פרופ' אטקס כלפי הרב וויס שהוא סילף את מקורותיו, כגון הציטוט מאת החוקר המשכיל אברהם בר גוטלובר שטען שהחכם לפין הגיע לברלין לצורך רפואת עיניים, ומנדלסון "קרבהו בשתי ידיים ויהי אוהבו ומכבדו עד מאד", אבל הרב וויס צנזר את הקטע של אותו חוקר שכותב: "ותדבק נפשו [של החכם לפין] בנפש הרמבמ"ן [מנדלסון] עד שחשבו לרבו ומורו".

אותה ראיה שהביא פרופ' אטקס לכך שהחכם לפין היה משכיל והעריץ את משה מנדלסון, הביא גם הגאון רבי ראובן אליצור במאמריו, וכן בספרו: "דגל מחנה ראובן".

מתוך ספר ''דגל מחנה ראובן'' (אוצר החכמה)
מתוך ספר "דגל מחנה ראובן" (אוצר החכמה)
הגדלה

נשמח לקבל מכם, גולשים יקרים, מידע על הפצת הספר "חשבון הנפש" בהיכלי התורה ובבתי הכנסיות והמדרשיות. אם מצאתם את הספר בארון ספרי המוסר בישיבה או בכולל שלכם - נשמח שתצלמו זאת ותשלחו למייל [email protected], כדי שנפרסם את התמונה בכתבות הבאות (אם תרצו קרדיט נעשה זאת כמובן, ואם לא - נכבד את בקשתכם).



[1] בענין "השכלתו" של אדוננו הגר"א זי"ע, יש לעיין בזיכרונותיו של הריי"צ מלובביץ, ובמחקריו של החוקר החבד"י יהושע מונדשיין ז"ל.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]