אאא

פרק ט': אנו עסוקים בסיקור סדרת מאמרים מתוך העיתון "יתד נאמן" על הפולמוס האם ספר המוסר "חשבון הנפש" שכתב החכם לפין, הוא העתקה מנוכרי בשם בנג'מין פרנקלין?! וכן האם החכם לפין היה "משכיל" רח"ל?

הערה: הקריאה בפרק זה מתאימה אך ורק מגיל ארבעים בלבד, וכגון חרם הקדמונים על לימודי קבלה ופילוסופיה (בשעת הדחק ניתן לגלוש במדור זה החל מגיל 25, כפי הוראתו של הרשב"א ביחס ללימודי פילוסופיה).

במכתב למערכת "יתד נאמן" הובאה טענה ביחס לדברי הרב ראובן אליצור, שקבע שהחכם לפין היה "משכיל" והעתיק את ספרו מהנוכרי בנג'מין פרנקלין. עיקרי הטענה שהיו שני לפין, האחד רב קדוש שכתב את "חשבון הנפש", והשני משכיל.

על טענה מגוחכת זו כותב הרב ראובן אליצור בציניות: "לא הועילו כל ההוכחות הנגדיות שלי, ואף סרב לבוא לביתי לראות במו עיניו, שחור על גבי לבן, את ההוכחות שלי, בטענה: "אין לי מה לבוא כי לא יתכן דבר כזה!" – אמרתי לו שהוא בדיוק כמו אותו אחד שטוען בתוקף: 'אין כזה רמב"ם!' בשעה שיש...".

ממשיך לטעון הרב אליצור שייתכן שאם רבי ישראל מסלנט ורבי אייזיק שר היו יודעים שהחכם לפין היה משכיל רח"ל ושמקור ספרו בפרנקלין - לא היו נותנים להדפיס את ספרו.

וכך לשונו: "יתכן מאד שאילו היו יודעים מרן הגר"י סלנטר והגרי"א שר, זכר צדיקים לברכה, שספר זה תרגם "משכיל" אחד, מתוך ספר שחיבר פילוסוף נכרי, לא היו נותנים ידם להדפיסו ולהפיצו בישראל - למרות שהוא ספר טוב ומועיל מצד עצמו ו"חכמה באדום תאמין" – אבל מאחר ששנים עשר מרבני הדור הקודם נתנו את הסכמותיהם בראש ההוצאה הראשונה של הספר, סמכה דעתם עליהם, ולא חששו שאחד מן ה"משכילים" הטעה את הרבנים והציג את עצמו כמחבר הספר".

יתד נאמן על אי הידיעה של מרנן רבי ישראל מסלאנט ורבי אייזיק שר זצוק''ל (אוצר החכמה)
יתד נאמן על אי הידיעה של מרנן רבי ישראל מסלאנט ורבי אייזיק שר זצוק"ל (אוצר החכמה)

קדושתו וגאונותו של הגר"י סלנטר מפורסמת. הגר"ח מבריסק העיד שבאותו דור היו הרבה "גדולים", אבל גדולים אמיתיים היו רק שלושה... רבי ישראל סלנטר, המהרי"ל דיסקין ואביו ה"הבית הלוי". (עובדות והנהגות לבית בריסק).

ייתכן שאתם, גולשי כיכר השבת היקרים, קוראים שורות אלה ופוקחים עיניים ב"הלם ותדהמה" על טענתו של הרב ראובן אליצור מעל דפי מוסף שבת קודש של "יתד נאמן", ש"גדולים" יכולים לטעות.

באותו מאמר עונה הרב ראובן אליצור למי שיגיבו ויטענו שגדולי ישראל אינם יכולים לטעות. לטענתו, "כבר היה לעולמים" בנוגע  לספר "קיצור סמ"ג" שכתב לדבריו נוצרי בשם סבסטיאן מינסטר וטען שכתב אותו רבינו משה מקוצי בעל הסמ"ג, וקיבל הסכמה מה"קרבן נתנאל". לימים החיד"א[1] האמין לכך, ומאז הספר הגיע למקום נכבד בין ספרי הפוסקים.

הנכרי סבסטיאן מינסטר עליו נטען שכתב את קיצור סמ''ג (מאת כריסטוף אמברגר - Art Renewal Center, נחלת הכלל)
הנכרי סבסטיאן מינסטר עליו נטען שכתב את קיצור סמ"ג (מאת כריסטוף אמברגר - Art Renewal Center, נחלת הכלל)
מכתבו של הגרי''א וינטרוב על הספר קיצור סמ''ג, שכתב אותו כומר נוצרי ודינו כספר שכתבו מין, ובטעות ה'קרבן נתנאל' והחיד''א החשיבו אותו לספר שנכתב בידי ת''ח יהודי. פורסם ביתד נאמן (באדיבות אוצר החכמה)
מכתבו של הגרי"א וינטרוב על הספר קיצור סמ"ג, שכתב אותו כומר נוצרי ודינו כספר שכתבו מין, ובטעות ה'קרבן נתנאל' והחיד"א החשיבו אותו לספר שנכתב בידי ת"ח יהודי. פורסם ביתד נאמן (באדיבות אוצר החכמה)

נגד טענה זו שרבי ישראל סלנטר טעה כשעודד להדפיס את ספר חשבון הנפש, הגיב לי ת"ח שלומד מדי יום את "חשבון הנפש" בסדר מוסר שלרבי ישראל סלנטר הייתה עין ביקורתית. שהרי ידוע שלא רצה לכתוב הסכמה לספר "חפץ חיים", מפני הלכה פשוטה שבה חלק עליו; ולמרות זאת הוא הורה להדפיס את "חשבון הנפש".



[1] באותו מאמר כותב הרב אליצור, שלא ברור היאך סברו כך החיד"א והקרבן נתנאל, שכן בספר נכתבו דברי כפירה שאין להעלותם על הדעת, כגון: "כדי להראות איך טחו עיני בני ישראל מראות ומלהשכיל לבותם לילך בעקבות תורה שבעל פה", וכן הובאו שם שני עמודים ובהם עיקרי האמונה הנוצרית. על דברי הרב אליצור הסכימו הגר"נ קרליץ, הגר"י אדלשטיין, הגר"פ שרייבר, הגרש"ז אולמן, והגרי"א וינטרוב. ראוי לציין שהיו חוקרים תורניים שחלקו על הרב אליצור (שלדעתו הסכימו גדולי ישראל) וסברו שהמחבר היה יהודי. החוקר רבי אברהם חבצלת עסק בכך, וסבר שמדובר ביהודי תלמיד חכם ממגורשי פורטוגל, והנכרי מינסטר העתיק את דבריו. החוקר רבי ישראל דנדרוביץ (שאף הוא כתב במוסף שבת קודש ביתד נאמן), סבור שמדובר  ברבי אברהם סבע שחי בדור גירוש ספרד. סדרת מאמרים אודות ספרים שנויים במחלוקת, ופולמוס מי מחברם בין גדולי ישראל – תעלה בעז"ה בהמשך למדור 'היסטוריה ואקטואליה' ב'כיכר השבת'.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]