אאא

פנינו לאגף מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה במשרד הכלכלה שפועל רבות לקידום תעסוקת נשים בשוק העבודה לבדוק איך מיישמים בשטח תעסוקת נשים חרדיות.

"חלק לא מבוטל מהן, מנהלות אורח חיים חרדי- כל זאת בהתאם ליעדי הממשלה לתעסוקת נשים לשנים 2023-2030, שעיקרם העלאת שיעור התעסוקה לרף של 81%, וכן עליה של כ - 3.3% בשכר מדי שנה לשם צמצום פער השכר אל מול הנשים היהודיות שאינן חרדיות", עונים במשרד.

"בשנים האחרונות, נשים חרדיות הועסקו בעיקר בענף החינוך, המאופיין בשעות עבודה מועטות יותר, ביחס לענפים אחרים, והעדיפו לעבוד בקרבת מקום המגורים. הדבר גורם, בין היתר, לשכר ממוצע נמוך יותר (חודשי אך לא שעתי) באופן יחסי אל מול הנשים יהודיות שאינן חרדיות".

הממשלה פועלת לשם תיקון פערים אלו, על ידי מגוון דרכים. בין היתר, תוך הכנסת לימודי הנדסאות לתוך הסמינרים להוראה, ומתן אפשרות ללימודים טכנולוגיים לנשים חרדיות בהיקפים משמעותיים. כ- 1,500 נשים מתחילות מדי שנה לימודים אלו, ובכך הובילו בהדרגה לירידת שיעור המורות מבין הנשים החרדיות מ- 64% לכ- 44%. בנוסף, מפעילה המדינה מגוון תוכניות נוספות לעידוד תעסוקה בקרב אותן נשים, כדוגמת: פעילות ייעודית במרכזי הכוון שונים, הכוונה לאקדמיה, תמרוץ מעסיקים לקליטת עובדות ועוד.

יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות זרוע העבודה במשרד הכלכלה אמרה השבוע בפאנל וועידת 'אחת ועוד אחת' של כיכר השבת: "התפקיד שלנו הוא לנסות וליצור מערך תומך עבור השתלבות בתעסוקה. המטרה שלנו היא לשאוף ליעד כמותי שאליו שואפת הממשלה להגיע. יותר ויותר חברות מזהות היום את הפוטנציאל שיש במגזר החרדי".

הנשים החרדיות כבר לא מסתפקות במקצוע בו יוכלו רק להשתכר בכבוד, אלא גם מכוונות לענפים המצריכים מהן להקדיש יותר משאבים והיערכות מקצועית להשתלבות, ואליהן לא משתייכות באופן טבעי. ענף החינוך עדיין מהווה כענף המרכזי לתעסוקת נשים חרדיות, אם כי פחות מבעבר- המגמה ברורה, נשים חרדיות רבות נותנות מקום גדול יותר לקריירה, ומשתלבות בענפים שבעבר כלל לא היו אופציונליים עבורן.