אאא

דף כח

*אבל והספד.

א.     דיני אבל והספד 1. בחוה''מ אין אומרים ברכת אבלים, אך עומדים בשורה ומנחמים ופוטרין את הרבים. 2. אין מניחים את המיטה ברחוב בחוה''מ כדי שלא להרגיל את ההספד, ואין מועד בפני ת''ח או ביום שמועה, ואין מניחים מיטת נשים לעולם מפני הכבוד וזהו לנהרדעי יולדת ולר''א אף כל הנשים וכדאשכחן במרים שמתה בנשיקה ונקברה סמוך למיתתה ונסמך לפרה אדומה לומר שמיתת צדיקים מכפרת. 3. הספד על לב, טיפוח ביד, וקילוס ברגל ולא במנעל מפני הסכנה. 4. אם האבל נענע ראשו אין המנחמים רשאים לישב אצלו, והכל חייבים לעמוד מפני נשיא מלבד אבל וחולה וכן אינם צריכים ליטול רשות לישב. 5. ביום הראשון אסור לאכול לחם משלו דכתיב ביחזקאל ולחם אנשים לא תאכל, רבה ורב יוסף החליפו סעודתם. 6. מת בעיר כולם אסורים בעשיית מלאכה אא''כ איכא חבורתא הממונה על כך. 7. הספדי נשי שכנציב: להולך ולמשאוי, נפלו הלחיים וחזרו המים כלפי מעלה, התכסו ההרים במלבושים נאים, הגולל בתכריכי משי, תגר כל ימיו ונפל בלא ממון ולווה, באחריתו נראה את עשרו, כולם מתים והוא התייסר הרבה. 8. המתקשה על מתו יותר מדאי על מת אחר הוא בוכה וכמעשה דשכנתו של רב הונא שמתו כל שבעת בניה ולבסוף היא עצמה מתה, אלא שלשה ימים לבכי שבעה להספד שלושים לתספורת מכאן ואילך אמר הקב''ה אינכם רחמנים יותר ממני, ויש לבכות על מי שהולך בלא בנים או למי שעבר עבירה ושנה בה. 9. אבל בשלשה ימים ראשונים יראה כאילו חרב מונחת בין ירכותיו, עד שבעה כאילו מונחת בקרן זוית, ועד שלושים כאילו עוברת כנגדו בשוק. 10. נשים בחוה''מ מענות שכולם עונות כאחת אבל לא מטפחות, ולרי''ש הסמוכות למטה מטפחות, ובר''ח חנוכה ופורים אין מקוננות שאחת מדברת וכולן עונות. 11. אין המנחמין רשאים לדבר עד שיפתח האבל כדאשכחן באיוב, ואבל יושב בראש וכן חתן ומלך.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.     דיני אבל והספד (11)

 

לפרטים תגובות והערות: [email protected]