אאא

מגפת הקורונה כבר כאן למעלה משנתיים. היא לא למדה ללכת אך אנחנו למדנו לחיות לצדה. אומנם זה נראה כי הכל כרגיל ובימי שגרה אנו נמצאים, אך מתחת לפני השטח, במרכזים הרפואיים, נמצאים עשרות חולי קורונה, חלקם במצב קל וחלקם במצב קשה. מתוכם יש כאלה שנלחמים על החיים ולעיתים, לצער כולנו, אינם שורדים.

הצלם דוד כהן שצילם בתחילת המגיפה ממלוניות ומחלקות קורונה תמונות שישארו חקוקות לעד, זוכר להיכנס מפעם לפעם גם בתקופה הזאת, למחקלות קורונה ולהזכיר לנו שהקורונה כאן ומכה ללא רחם וכי יש אנשים שלא חוזרים הבייתה.

"בשבוע שעבר, נכנסתי לצלם במחלקת קורונה", מספר הצלם כהן בשיחה ל'כיכר', "בין החדרים ראיתי שתי נשים שעמדו ליד המיטה של אמא שלהן, נתנו לה ידיים חזק, ליטפו אותה ודיברו אליה בלי הפסקה. רגעים קשים כאלה", משתף כהן.

"דברנו קצת והן הרשו לי לצלם, אחרי כמה תמונות הרגשתי שמספיק וזה הזמן להשאיר איתן לבד, והלכתי.

"היום", מספר כהן, "פנתה אלי אחת הבנות וסיפרה שאמא שלהן נפטרה באותו ערב וביקשה לקבל את התמונות שצילמתי, התמונות האלה יישארו כזיכרון אחרון מהרגעים האחרונים שלהן יחד". חותם כהן את הסיפור הכואב ומשאיר לנו מסר חד - אל תשאירו את ההורים לבד בשום מצב, קיימו מצוות 'כיבוד אב ואם' היום, אל תאמר מחר, פן יהיה מאוחר.

 

 (דוד כהן פלאש 90)
 (דוד כהן פלאש 90)