אאא

רבים המנהגים בימי הפורים בקהילות השונות ובחצרות הקודש, כאשר גולת הכותרת היא כמובן נושא השמחה שמתבטאת כפי שמצוין במקורות ההלכתיים, בשתיית יין, בשירה וריקודים.

כמובן בחצרות החסידים, נוהגים לערוך 'טישים', שכוללים בין היתר דגש מיוחד על שמחה ומשתה היין, לצד ניגוני התעוררות ודבקות מבחינת 'תינתן לי נפשי בשאלתי'.

מובא במקורות כי אחת הסיבות לשתיית יין מרובה בימי הפורים, היא בשל העובדה כי המן הרשע ביקש להשמיד להרוג ולאבד ולשפוך דם היהודים, לכן אנו נוהגים לעשות ענין קרוב לזה מתוך שמחה, דהיינו שאנו שותים הרבה יין, שהוא בצבע הדומה לדם וכאשר נשכבים על הרצפה מחמת השכרות, אנו מזכירים לעצמינו כי המן הרשע רצה להרוג את היהודים.

אצל חסידים נהגו להסביר בדרך צחות, כי הפירוש של 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' הוא - עד שיכיר שאין דבר נייטרלי שעומד בין ארור לברוך, אלא כל דבר שאינו שייך לצד הקדושה הרי הוא שייך לצד הנגדי.

לאורך הדורות נחלקו שורה של רבנים, אדמו"רים ופוסקים בנוגע לעניין של 'חייב איניש לבסומי', כאשר בחלק מהקהילות נוהגים שלא להשתכר בימי הפורים, אלא רק לשתות יין בצורה מבוקרת, ומצד שני ישנן קהילות חסידיות, שם נהוג להרבות בשתיית יין.

'כיכר השבת' בפרוייקט מיוחד על המנהגים השונים והמיוחדים בחצרות הקודש

גור

בחסידות גור לא נהוג לערוך 'טיש משתה היין', אך האדמו"ר נוהג לערוך ביום הפורים, לאחר קריאת המגילה, סעודה חגיגית, יחד עם בני המשפחה המורחבת, במהלכה נוהג הרבי לשתות יין כ'יד המלך'.

בגור, נוהגים לשלב את שמחת חג הפורים, בדגש על שושן פורים, עם יומא דהילולא של האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זצ"ל שחל במוצאי שושן פורים, אור לט"ז אדר, כאשר בשנה רגילה עורך האדמו"ר את שולחנו בצהרי יום הפורים, אך השנה בשל הסמיכות לשבת, יתקיים ה'טיש' בשבת ולא בפורים עצמו.

ביום הפורים, לאחר קריאת המגילה ותפילת שחרית, נוהגים נכבדי הקהילה להכניס משלוחי מנות אל הקודש פנימה, לצד משלוחי מנות נוספים שנשלחים מביתם של אדמו"רים ורבנים שמובאים גם כן אל הרבי.

 'שמחת הפורים' הארוכה בחסידות נדבורנה (מוטי גרין)

בנושא שתיית יין, נהוג להזכיר בחסידות את דברי ה'שפת אמת' זיע"א שהיה אומר 'חייב איניש לבסומי עד דלא ידע' - דהיינו עד ולא עד בכלל, שיש לשמור על המח שימשיך לשלוט על הלב למרות השתייה, ואשר על כן נוהגים זהירות בנושא, לצד קיום מצוות היום.

בעלזא

בחסידות בעלזא, מתייחסים לחג הפורים ברצינות יתרה, כפי הנכתב ברבים מהספרים שיום הפורים הוא כיום הכיפורים, ולכן מלבד מעמד קריאת המגילה ועריכת 'טיש' מרכזי, לא נוהגים בבעלזא לשתות יין יתר על המידה ובוודאי שלא להשתכר, זאת כדי לא להגיע חס ושלום לכדי הוללות.

המנהג בבעלזא הוא להיות שמחים מאד, אך מן הצד השני רציניים מאד.

ויז'ניץ

בחסידות ויז'ניץ נוהגים שלא להשתכר, אלא רק לשתות יין בצורה מדודה על מנת להרגיש תחושה של שמחת החג, וכמובן שבחסידות עורך הרבי 'טיש' מרכזי וריקודים.

בדברים שנשא האדמו"ר בשבת האחרונה, הדגיש הרבי כי על הבחורים להזהר שלא לשתות יין יתר על המידה, אלא שהעניין יעשה בהתרוממות הנפש, תוך ריקודים במעגלים בלבד ולהיזהר מאד שלא להגיע למצבים לא נעימים.

רחמסטריווקא

בחסידות רחמסטריווקא, נוהג האדמו"ר לרקוד על בימת בית המדרש לאחר קריאת המגילה בשירת ניגוני מחיית עמלק ופורים, גם בליל פורים וגם ביום הפורים. לאחר מכן עורך הרבי מעמד 'לחיים' לחסידיו.

מנהג מיוחד נוהג הרבי והוא לקרוא את המגילה בחדרו פעם נוספת לאחר הקריאה בבית המדרש, שם קורא את המגילה ה'בעל קורא'. המגילה שבה קורא האדמו"ר היא מגילה עתיקה ומיוחדת שבה השתמש זקנו של הרבי האדמו"ר הרה"ק רבי מנחם נחום מראחמסטריווקא זי"ע.

שיכורים על הפארנצ'ס: פורים בתולדות אהרן (חיים גולדברג)
שיכורים על הפארנצ'ס: פורים בתולדות אהרן (חיים גולדברג)

כדי לצאת ידי חובה בשתי סעודות פורים, נוהג הרבי לעשות הפסקה באמצע הסעודה הראשונה, ובמהלכה עורכים את השולחן מחדש, והרבי נוטל את ידיו ללא ברכה ובוצע שוב על החלה, ואוכל שוב את מאכלי החג.

סערט ויז'ניץ

בחצר חסידות סערט ויז'ניץ נוהג הרבי לערוך 'טיש' ראשון בליל פורים, ו'טיש' נוסף לקראת סוף החג. בתחילת ה'טיש' נוהג הרבי לשתות כמות מכובדת במיוחד של יין, ומייד לאחר מכן פוצחים החסידים בשירת 'עבדו את ה' בשמחה' במשך דקות ארוכות.

במהלך ה'טיש' משמש הרה"ח ר' חיים ויסבלום, מצאצאיו של בעל ה'נועם אלימלך' ומזקני וחשובי אנ"ש ה'פורים רב' המיתולוגי של החסידות, אשר נושא דברי תורה וחרוזים הקשורים למצב הקיים בעולם ובישראל.

בסערט ויז'ניץ נוהגים אף לערוך 'פורים שפיל', במסגרתו על פי המסורת, מדברים בדרך הומוריסטית על הנושאים הפנימיים בקהילה הזקוקים לתיקון.

ביום הפורים נוהגים החסידים להיכנס אל הרבי ולהעביר 'קוויטלאך' לישועה והצלחה, לצד ניגונים שמחים אשר מושמעים לאורך כל שעות החג במערכות הכריזה השכונתית.

פרט מעניין נוסף ישנו בסערט ויז'ניץ, כאשר ה'טישים' הנערכים בפורים, מלווים בתזמורת, צעד השמור אך ורק לימי הפורים.

סאדיגורה

בחצר חסידות סאדיגורה נוהג הרבי לצאת מהחדר שבו הוא מתפלל במשך כל השנה, ולקרוא את המגילה לעיני החסידים בהיכל בית המדרש הגדול.

כנהוג אצל אדמו"רי סאדיגורה, מסובב הרבי ברעשן בשעת המגילה, ובליל פורים נערך ה'טיש' המרכזי במהלכו שרים החסידים שירי רגש והתעוררות במשך שעה ארוכה.

בשונה מהנהוג לאורך השנים בסאדיגורה, מנהג קיום ה'פורים שפיל' בוטל, ובכל הקשור לשתיית יין, ממעטים מאד חסידי סאדיגורה בנושא.

יצויין כי במהלך יום הפורים נכנסים החסידים לקבלת קהל אצל הרבי כדי להתברך לישועת הכלל והפרט.

סלונים

בחסידות סלונים, מלבד קריאת המגילה ועריכת ה'טיש', יש עניין מיוחד שבו נוהגים החסידים לציין את פורים במסגרת 'מה שאלתך וינתן לך', שזה אומר לבקש מהקב"ה את הבקשות האישיות והרוחניות של האדם, מתוך רצינות אמיתית, וחלקם יעשו זאת אפילו תוך כדי בכי של ממש.

בחסידות עורך הרבי 'זיץ' מיוחד, שאותו אף חסיד לא יפספס בבית המדרש של החסידות, ברחוב סלנט בשכונת מאה שערים בירושלים. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ביאלה ב"ב

בחסידות ביאלה ב"ב נהוג שהאדמו"ר הוא זה שקורא את קריאת המגילה לכלל החסידים, מתחילתה ועד סופה. בקרב החסידים מורגשת התרגשות גדולה, בעת שהרבי מקריא בבכי את המילים 'וכלים מכלים שונים'.

בהמשך המגילה נוהג הרבי לזמר ולרקוד לאחר מפלת המן הרשע, ולאחר סיום המגילה שרים החסידים 'שושנת יעקב' במשך שעה ארוכה.

ביום הפורים נכנסים החסידים אל הקודש פנימה, כדי להתברך ולתת משלוח מנות לרבי, ולאחר מכן עורך האדמו"ר את סעודת פורים בהשתתפות בני המשפחה ורשימת אורחים שהוזמנו מראש בלבד.

לאחר כשלוש שעות יוצא הרבי לעריכת שולחנו, במהלכו עוברים החסידים ומקבלים מהרבי כוס יין, 'טיש' שנמשך שעות ארוכות במהלכם נוהג הרבי להורות לבחורים שהתבגרו שיחבשו שטריימל, כסגולה למציאת זיווג הגון בשנה הקרובה.