אאא

בחודש אלול שלפני כשמונה שנים, ישב מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, 'שבעה' על בתו הרבנית חנה שטיינמן, רעייתו של חבר 'המועצת', הגאון רבי שרגא שטיינמן שיבל"א.

במוצאי השבת של שבוע הניחום, הגיע לבית המפורסם ברחוב רשב"ם, חבר מועצת גדולי התורה וראש ישיבת עטרת ישראל הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, כדי לנחם את מרן זצ"ל ושלושת בניו.

הגרב"מ ישב מולו של מרן שר התורה במשך דקות ארוכות כאשר במרבית הזמן שתקו השניים והצער הכבד נראה על פניהם לפתע זעק הגרב"מ בקול: "זהו צער של כלל ישראל, ספר תורה שרוי בצער".

לאחר דקות נוספות שהנוכחים השתתפו בשתיקה מרה, אמר ראש הישיבה "ווארט" למרן הגר"ח: "מדוע אומרים המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. זו לא סתם מליצה בלבד, אלא ישנם מצבים כאלו שבהם רק הקב"ה הוא זה שיכול לנחם".

הרבנית המנוחה נודעה כבר מצעירותה נודעה במידותיה התרומיות ובאישיותה הדגולה. אביה מרן הגר"ח נהג היה לספר כי כשהייתה בתו תינוקת לקח אותה להתברך מאת מרן החזון איש זצ"ל שהעניק לה את ברכתו שתזכה להיות בת "חבר" ואשת "חבר".

במשך כל שנות חייה עמדה הרבנית הצדקנית לימין בעלה הגדול וסייעה לו בהתמסרותו להרבצת תורה בתלמידיו. הרבנית ניהלה גן ילדים נודע ברחוב רש"י כאשר מכל חלקי העיר שלחו הורים את ילדיהם לרכוש אצלה חינוך לתורה ויראת שמיים. הרבנית המנוחה נפטרה לאחר מחלה קשה וממושכת שתקפה את גופה בשנותיה האחרונות.

לאחר פטירתה של הרבנית חנה שטיינמן, סיפר נאמן ביתו והחברותא של מרן הגראי"ל שטיינמן - הרב משה יהודה שניידר - בשם אמו סיפור מרתק על המנוחה ע"ה ועל הרבנית מרת בת שבע קנייבסקי ע"ה, רעייתו של מרן שר התורה.

וכך סיפר הרב שניידר, בהיות המנוחה תינוקת, חששה אמה, הרבנית מרת בת שבע ע"ה, שהחליפו לה את בתה בבית החולים והייתה בלחץ גדול מזה. עד שפעם אחת עמדה עם התינוקת בקרבתו של מרן החזו"א זצוק"ל.

החזו"א שמע את קול בכייה של התינוקת והגיב, "דָאס אִיז חַיִימְס..." - זה קול של ילדה של רבי חיים. ומאז נרגעה הרבנית ע"ה שזוהי בוודאי בתה, ולא החליפו אותה".