אאא

פרק א': בספר "תורתו מגן לנו" הערות וביאורים בסוגיה דרשב"י שנוסף לו "קנייני חיים" עובדות והנהגות מרבינו שר התורה זצוק"ל הביא על הסיעתא דשמיא של שר התורה זצוק"ל בדרך לימודו.

כדוגמה לכך כתב שהחל מפטירת החזון איש התחיל הגר"ח קניבסקי ללמוד את פרק "מי שמת" ממסכת בבא בתרא, וביום הכיפורים הגיע למסכת בבא קמא דף פ"ז ע"א "החובל בחברו ביום הכיפורים".

בפורים הגיע הגר"ח קניבסקי למשנה בנגעים פרק ה משנה ג' "שער פקודה", שעליה ביאר הר"ש (שם) "מלשון (אסתר ב') ויפקד המלך פקידים", וביום העצמאות של הציונים הגיע הגר"ח קניבסקי לרש"י במסכת שבת דף כ"א ב' ד"ה "הסכנה": "שהיה לנו לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית עבודה זרה שלהם".

כמפורסם תדיר בל"ג בעומר בדף היומי של אותו היום מוזכר אדוננו רשב"י.

יש לציין את השקפתו של הגר"ח קניבסקי שהלך בדרכי רבותיו שהיו עם גישה שלילית ליום העצמאות של מדינת ישראל, ובאותה העת אהד ביותר את קדושת ארץ הקודש, וסבר שלמרות שהציונים השתלטו עליה, קדושתה לא פגה, וחובה ביותר על כלל היהודים בארצות הגולה לעלות לארץ ישראל, וכפי שהביאו בעלון 'בדרכו אמונה'[1] "מאד עודד שיבואו לארץ הקודש, ושלא יהיו בטומאת ארץ העמים, ופעם ציין על הפרצות הגדולות בחו"ל בפגעי הטכנולוגיה, ובחינוך ועוד".

עוד הביאו שם מהגר"ח קניבסקי שזכות ארץ ישראל מגנה מעבירות, וכפי שכתב אדונינו הגר"א מכל ג' עבירות.

עוד הביאו שם מהגר"ח קניבסקי שציין את הגמרא בסוף כתובות "כל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה", ולכך הזהיר הגר"ח קניבסקי לא לצאת לחו"ל ורק במקרים נדירים התיר לנסוע.

וכל זה הדגישו בעלון 'בדרכו אמונה' מבלי להתגרות באומות למען ישוב ארץ ישראל, כפי שכתב בערב שבועות בשנה שעברה כשהיה מתח עם ערביי ירושלים, הורה שלא ללכת לכותל.

[1] קדושים תשפ"ב מס' קמ"ב, מאמר מערכת

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]