אאא

במהלך השבוע, בתוך מכלול העיסוקים והטקסים השונים, מצאתי את עצמי בתוך פאנל סוער בענייני דת ומדינה, אחד המשתתפים ציטט אימרה בשם החת"ם סופר כי "הקרקע בארץ ישראל קדושה יותר מהשמיים של חוץ לארץ" מאחר ולא שמעתי אי פעם מקור לניסוח שכזה, סיקרן אותי לדעת אם יש אמת בציטוט הזה.

בחיפוש מצאתי "מקור" מפתיע... שר החוץ יאיר לפיד ציטט אותו לאחרונה בביקורו בקברו של החת"ם סופר בפרשבורג העתיקה שבהונגריה, (כיום היא נקראת ברטיסלבה במדינת סלובקיה). בחיפוש מדוקדק בכתביו מצאתי ציטוט ממש דומה, (דרשותיו של החת"ם סופר). אבל עצם השיח שהתפרסם מכיוון כל כך מפתיע בשמו של החת"ם סופר, שמקובל להכתיר אותו כאחד ממחוללי היהדות האורתודוקסית המוכרת כיום, גרם לי להרהר במשנתו של החת"ם סופר, לאור פרשת השבוע וענייני דיומא.

*

נמצאים אנו בעיצומן של ימי ספירת העומר, מקור מצוות הספירה היא בפרשתנו, פרשת אמור, "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה.  שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" בנוסף חלק  מימים אלו מוזכרים בהלכה כימי אבל על פטירתם הטראגית של תלמידי רבי עקיבא, וחז"ל מלמדים אותנו שהתביעה עליהם היתה – לפי רום מעלתם – שלא נהגו כבוד זה לזה. למדים אנו כי ימים אלו שהם ההכנה לקראת זמן מתן תורה בחג השבועות, מחייבים הנהגה מיוחדת בנושא הכבוד לזולת.

ועל כך נביא סיפור מאלף מאת החת"ם סופר, מפי הרב שלמה לווינשטיין, המגיד מישרים הנודע מבני ברק. החת"ם סופר היה ראש הישיבה בפרשבורג והעמיד תלמידים הרבה. בישיבתו למד תלמיד חסר אמצעים, אך כשרוני מאוד. הוא הציע לחבריו עסקה: הוא יכתוב עבורם את שיעוריו של החתם סופר, מילה במילה, והם יתנו לו בשכרו חמישה זהובים. החברים הסכימו להצעה המשתלמת, בפרט באותם ימים טרום עידן אמצעי ההקלטה . אך התלמיד לא הסתפק בכך, "אני יכול לכתוב את השיעור, ובנוסף לתאר את תנועות הידיים של ראש הישיבה בזמן השיעור" אמר התלמיד. סיכמו החברים להוסיף לו עוד חמישה זהובים בעבור תיאור תנועות הידיים.

מספר שנים לאחר מכן, עלה החת"ם סופר למסור את השיעור השבועי. היה זה אותו שיעור שנמסר כמה שנים קודם לכן, שהועלה על הכתב על ידי אותו תלמיד, בצירוף תנועות הידיים. השיעור התחיל, והבחורים קלטו שתנועות הידיים של הרב, זהות להפליא לתנועות הידיים בשיעור הכתוב. ובהיכל בית המדרש החלו חיוכים.

החת"ם סופר שראה את המתרחש, דרש להבין על מה ולמה. והתלמידים הסבירו לו את פשר העניין. החתם סופר שמע את הדברים והכריז: "אם אתם יודעים את השיעור לבד, אז אני מיותר". קם, סגר את הגמרא ועזב את בית המדרש.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מובן מאליו כי פניו של אותו תלמיד, נפלו. הוא לא שיער שכך יקרה, ופחד מאוד מהקפדתו של רבו. בנוסף, לא עברו אלא שעות ספורות, והשמועה בישיבה אמרה כי ראש הישיבה ימסור שיעור בבוקר למחרת, והוא מצווה על כל התלמידים להגיע. איש בל ייעדר! התלמיד היה בטוח, כי הנה הוא עומד לקבל גערה מהחת"ם סופר, ולא ידע את נפשו.

*

למחרת, חבריו היו צריכים כמעט לגרור אותו בכוח לשיעור, מפוחד כולו. עד שהחתם סופר החל לדבר. בדבריו המפתיעים התנצל מעומק הלב על הפגיעה בבחור, ועל כך שגרם צער לבחור, שבסך הכל עשה מעשה טוב וביקש מהבחור מחילה בפה מלא. התלמיד לא יכול היה לדבר מרוב הלם. והחת"ם סופר הכריז: "אם אתה לא מוחל לי, אני לא ראוי למסור יותר שיעורים בישיבה", והחל לצעוד לעבר הדלת. חבריו של הבחור, היו צריכים לדחוק בו להגיד שהוא מוחל, ובכך להחזיר את הרב לשיעור.

תארו לעצמכם: החת"ם סופר, על כל גדלותו הענקית בתורה, מתחנן על נפשו למחילה מבחור שאולי נפגע ממנו וזאת מבלי שאמר לו או פנה אליו במילה !... סיפור זה מפעים, והוא מלמד אותנו כיצד נהגו ענקי הרוח מנהיגי עם ישראל לדורותיהם בזהירות מופלגת בכבוד הזולת!  

בתקווה שנדע כולנו להפנים את הדברים, ולהביא רוח של כבוד הדדי, ובמקרה של חשש קל לפגיעה, לא להתבייש לבקש מחילה! אם זה בשיח הציבורי, ואם זה ברמה האישית בין חברים.