אאא

האם אפשר להיות 'בעל הבית' איש עסקים, וגם להיות שקוע בלימוד ולחבר ספרים, את החיבור שנראה בלתי-אפשרי עושה ר' ארי ברגמן, בראיון מרתק וסוער לרב בנימין גולדשמידט רב בית הכנסת אלטנוי שול במנהטן מחשובי הרבנים בעיר - מספר על דרכו צעיר חרדי מברזיל לכותל המזרח של עולם הישיבות בארץ ובחו"ל, ויש לו מסר נוקב ל'חרדים העובדים'.

הגמרא אומרת שר' אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, האם ר' ארי ברגמן מחייב את ה'בעלי-בתים' האם השילוב הזה של הרבצת תורה ועסקים שייך רק ליחידי סגולה?

אני חייב לומר שאינני יחידי בארה"ב יש עוד הרבה וזה מתרחב, לכל אחד יש חלק בתורה, שרק הוא יכול לקיים, כל אחד לפי השליחות שלו.

ספר לי על הרקע המשפחתי שלך?

גדלתי בברזיל במשפחה דתית-לא חרדית, אבל החלטית ללמוד בישיבה, בבולטימור באתי לבד בלי כסף, ההתחלה לא הייתה קלה, הגעתי לישיבה בשיא הקור בדיוק בבין הזמנים לא היה כלום לא אוכל לא חשמל לא כלום, הייתי בן 15 וזה היה מייאש חשבתי לחזור הביתה, רגע לפני שחזרתי הביתה ראיתי ספר בחדר שבדיוק הופיעו שם המילים "כל ההתחלות קשות" זה היה נראה סייעתא דשמיא מסר משמים. נשארתי.

בבית משפחת הגר"י בן שלום היו אומרים כל ההתחלות קשות, אם קשה לך סימן שהתחלת

הגעתי לישיבה והייתי קצת בפיגור אחרי הרמה של כל הבחורים, אמנם ידעתי עברית מבית הספר ה"ציוני", אבל היו פערים, בכל זאת עם הזמן באה גם ההנאה מהלימוד, זה לוקח זמן.

הגעתי מבולטימור לפוניבז' והושיבו אותי ליד הרב שך, היו שם בחורים גדולים בתורה ביותר, היה שם את הרב יחיאל דז'ימטרובסקי  (מראשי הישיבה כיום) שהיה עילוי כבר בגיל 14 ידע את כל התורה. זה עשה לי חלישות הדעת הרגשתי שאני צריך להיות במקום שאני יכול לחדש בו, והבנתי שיותר מתאים לי בישיבת "חברון"

בחברון נותנים לך למצוא את הדרך שלך בלימוד, להנות לחדש. בפוניבז' זה היה אחרת. הייתי קרוב לר' שמחה זיסל ממנו קיבלתי את ההתמדה והמתיקות בלימוד, מישיבת בוליטמור הרב רודרמן לימד איתו לשאוף לשליטה במרחבי ים התורה. אחרי החתונה למדתי בכולל במיר.

איך ולמה הגיעה ההחלטה לצאת לעבוד? הלוא היית נחשב 'עילוי' באותו הזמן? בהסתכלות חרדית זה מאוד מוזר.

לא עזבתי את הבית מדרש! הגמרא מספר על האמורא אילפא שהלך לעסוק בפרנסה, ולא הפך להיות ראש ישיבה בניגוד לחברו ר' יוחנן. במבט שטחי הגמרא כביכול מביעה ביקורת על אילפא, אך במבט מעמיק רואים שאילפא לא וויתר חלילה על עמל התורה, אלא מצא את השליחות והחלק המיוחד שלו בתורה, את המקום הרוחני הנכון.

כמובן התייעצתי לפני ההחלטה, אבל על כל אדם מוטל להכיר את עצמו ואת כוחות נפשו, ולמצוא את שליחותו האישית בעולם.

המעבר מבית המדרש לעולם העסקים היה חלק?

"ממש לא, התחלתי במשרד רואה חשבון ברמה הכי נמוכה, ממרומי מעמד של אחד הבחורים החשובים בבית המדרש, הייתי צריך לצלם מסמכים ולהגיש אוכל לאנשים, התעקשתי שלפחות האוכל יהיה כשר."

בשביל להצליח בעסקים באמת צריך להשקיע את כל כולך הרבה שנים, איך הצלחת להישאר שקוע בלימוד?

"אני חושב שההנחה שלך לא נכונה, אל תאמר לכשאפנה אשנה, כשיצאתי לעבוד קבעתי זמן ללימוד, החלטתי שאני צריך לבנות בית מדרש, ואכן בנינו, והתחלנו לעשות סדר שלישי המוקדש ללימוד. לא התמסרתי לחלוטין לעבודה."

מה אתה אומר לבעלי בתים שמרגישים שהתרחקו מלימוד התורה? איך אתה מחזק אותם?

"דבר ראשון תמיד אפשר להתחיל להתקרב מחדש, בנוסף כל אחד יכול ללמוד מה שהוא אוהב, אם אתה לומד מה שאתה אוהב אתה נהנה ואתה ממשיך, גם הקביעות חשובה מאוד, ולא בהכרח הכמות, אם אתה לא מצליח דף יומי תלמד דף שבועי."

יש היום בעלי בתים שמתביישים ללמוד דף היומי, הרגילו אותם לזלזל בזה בישיבות.

"יש בארץ עמדה כזאת כאילו מי שהולך לעבוד צריך להישאר בלימוד, המילה להישאר לא נכונה, לא צריך להישאר באותו המקום, צריך לגדול בתורה, צריך לתכנן איך אתה גודל, החלק שלך בתורה צריך לגדול, לא כל בעל בית צריך ויכול ללמוד ש"ס בעל פה, אבל כל אחד צריך לדעת מה חלקו בתורה ולהשיג את זה."

כמה אנשים מצליחים לעשות את זה? זה אפשרי בכלל? כל בחור שלומד חושב שאם יעבוד יהפוך להיות מיליונר וכל מי שהלך לעבוד אומרים לו אם היית נשאר היית הופך להיות ראש ישיבה.

"אני מרגיש שאני מביא יותר תועלת במצבי הנוכחי יותר מאשר אילו הייתי נשאר רק בלימוד, בעזרת קירוב באקדמיה, בה אני מרצה."

אני חייב להבהיר שאתה באקדמיה פועל להגן על הגישה של מסורת ישראל נגד כל מיני דעות אחרות. 

"קרו לי דברים מופלאים במציאת קברו של בעל "דורות הראשונים" רבי יצחק אייזיק הלוי שבספריו אני עוסק באקדמיה, לא הייתי יכול לעסוק בחלק הזה בתורה אילולי הייתי עוסק במחקר אקדמי."

"מעניין לספר שכאשר רציתי לעסוק בספר דורות הראשונים התלבטתי אם הדבר נכון, כי שמעתי בשם החזו"א שאמר לא להדפיסו משום שהמחבר חולק על הראשונים, ומכיוון שהוא מצטט משכילים, יום אחד השליח של ת"ת תשב"ר בבני ברק הגיע לאסוף כסף ומתברר שהמנהל המיתולוגי של החיידר -ר' משה הלוי- הוא נכדו של בעל "דורות הראשונים", כך הצלחתי לברר דרכו את דעת החזו"א האמיתי על ספרו של סבו, ומבית הגר"ח קנייבסקי הובהר לי שאם אין מזכירים את המשכילים, אין מניעה לעסוק בספר."

עוד אמר כי "זאת דוגמה לכך שעובדת היותי "בעל בית" עזרה לי להגיע ולעסוק בחלק נוסף של התורה שלא הייתי מגיע אליו.  

אתה יודע כמה תלמידים אפשר להעמיד מחוץ לכותלי בית המדרש? יותר מאשר אם הייתי ראש ישיבה, אני לא מדבר על מה שקוראים "קירוב", אתה יכול לעשות גם קידוש ה' גדול מאוד כאתה מסתובב בעולם העסקים."

ר' ישראל סלנטר אמר שכשבחור מתחזק בלימוד במקום אחד, במקום אחר יהודי מתחזק ביהדות, אתה לא מסתפק בזה?

"בוודאי שכן, אבל צריך מישהו שיחזק את אותו יהודי בפועל, ואני יכול להיות השליח לדבר, "מגלגלים זכות על ידי זכאי"

כשאתה מתנהג בצורה של קידוש ה' ומהווה דוגמא, יהודים רואים אותך ולאט לאט מתקרבים לתורה."

למרות שהתופעה מתרחבת ויש היום אנשי עסקים שבקיאים בש"ס, השאלה האם מצליחים להעביר את הגישה הזאת הלאה?

"כל אחד והשליחות שלו בעולם, יש יהודי שהשליחות שלו היא בלימוד ויש יהודי שהשליחות שלו בצדקה וכדומה".

איך אתה יכול לדעת מה השליחות שלך?

"זה נמצא בתוך הלב של האדם, כך ר' צדוק הכהן מלובלין אומר, אם אתה מכוון לשם שמים, תעשה צעד ראשון והקב"ה כבר יכוון אותך. כל אחד כדרכו, אני מכיר מישהו שמוסר שיעור בהפטרה, כל אחד יש לו את החלק שלו בתורה."

מעניין לשאול למה הלכת לאקדמיה?

"אני אוהב ספרים, והיה איזה מרצה שהיה מספר על ההיסטוריה של ספרים שונים, ואז נחשפתי להרצאות בתלמוד באוניברסיטה, זה היה נראה לי מוזר ללמוד גמרא באוניברסיטה, אבל הלכתי לשמוע, בסוף התברר שנכנסתי להרצאה בתלמוד של תלמיד של ר' יצחק הוטנר, שהבטיח לרבו שיעסוק במחקר על הספר "דורות הראשונים". נשארתי שם ואכן בכך עסקתי אני כתלמיד של אותו מרצה."

"אחר כך קיבלתי דוקטורט, וכבר יכולתי להרצות ולעשות קירוב אמיתי, בתוך האוניברסיטאות, סטודנטים שניצלו מלהתחתן עם נוכריות, סיפורים מדהימים, לא הייתי יכול לעשות את זה אילו הייתי נשאר בישיבה והופך לראש ישיבה. אלו דברים שראש ישיבה לא יכול לעשות, לא רוצה לומר חלילה שזה יותר טוב מזה אלא שכל אחד יש לו תפקיד בעולם, שאף אחד אחד לא יכול למלא."

אתה לא מתכוון להמעיט חלילה בחשיבות ראשי הישיבות

"ממש לא! אבל 'בעל הבית' לא יכול להסתכל על עצמו כסוג ב', הוא צריך לדעת שהחיים שלו הם לא בדיעבד, אם השליחות שלך היא לא להיות ראש ישיבה, אתה לא חייב להיות, לא כולם נועדו להיות ראשי ישיבות.

אבל באמת צריך להיזהר בכל הכוח לא להיות מאלו ש"מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה". לא לעזוב את התורה, ולא רק לא לעזוב, לגדול בתורה, כמו שאמרנו."

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אתה רואה את עצמך חוזר לארץ ישראל ולכולל?

"בהחלט, כשתגמר השליחות שלי כאן בהרבצת תורה, אני לא יכול לעזוב את התלמידים שלי."

איזה עוד עצות אתה יכול לתת למישהו שיוצא החוצה לעסקים בעולם לא דתי ובעייתי?

"כמו שאמרנו המשימה היא לא רק לשמור על הרוחניות אלא להשפיע, אם אתה מגיע בגישה הזאת, אתה תתעלה ותעלה אחרים איתך."

זה מזכיר את חב"ד?

"זה דומה אך שונה, חב"ד הולכים להניח לאנשים תפילין, אני מתכוון ביום יום בכל ההתנהגות שלך אתה צריך להיות דוגמא לקידוש שם שמים. בהשפעה פסיבית בלי מאמץ לקרב, על ידי דוגמא אישית אתה יכול להביא יותר תועלת ממי שמתאמץ בכך."

"אם אתה עובד עם חילוני והוא לא מתקרב ליהדות רק מלראות את ההתנהגות שלך, יש כאן בעיה."