אאא

בשעת פרסום הטור אנו מתבשרים שהלילה במירון חלף ללא אירועים חריגים - למרות שלווה בביקורת על העיכובים בחניונים, הגבלה מחמירה מדי של מספר השוהים בהר ועוד.

זכיתי גם אני, כמו רבבות אלפי ישראל, להיות מספר רב של פעמים בציון הקודש במירון, ולחוש בכל פעם את הקדושה האופפת את המקום, ללמוד מתורתו של רבי שמעון, ולהתפלל על הפרט והכלל.

אך – במלוא הזהירות – אני רוצה להפריד בין המעלות הגדולות והעניינים הגבוהים הקשורים למקום הקדוש. לבין תעשיית הסגולות או במילים ברורות: 'תעשיית הכסף' שנוצרה סביב הר מירון, (ולא רק...).

ככלל עלינו לדעת כי ביהדות אין קיצורי דרך ופרוטקשן... מי שיש לו מח בקדקודו מבין כי היהדות מגישה דרך חיים סלולה וברורה, תורת חיים שמקיפה את מכלול אורח החיים. עם ישראל הוכתר בתואר הנעלה 'עם סגולה', אך לא עם סגולות... תעשיית הקמעות ושאר ההצעות הקוסמות המונגשות להמון העם – אינם משרתות את המטרה, אלא לצערנו את ההיפך ממנה, אדם לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו, ואז לעלות מירונה, לקנות נר או קמיע, ובכך לרכוש חלק לעולם הבא, בשיטת זבנג וגמרנו...

אינני מזלזל חלילה בשום מנהג ישראל שמקורו קדוש, אך לצערנו המגמה שפשטה בשנים האחרונות הגדירה מחדש את תעשיית הסגולות והפרידה אותם משורשיהם הקדושים. יש לכבד כל אדם שטורח ועולה למירון ללמוד ולשפוך שיחו לפני הקב"ה, ואף נתינת צדקה נחשבת למצווה ותוספת זכות לקבלת התפילות, אך ה'נרות הקדושים' כשלעצמן לא יפתרו לאף אחד את צרותיו!

ולמי שבאמת מחפש סגולות טובות, התורה הקדושה מגלה בפרשת השבוע את הסוד: " אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ "! ההליכה בדרך הערכית של תורת אבות, היא הערבות היחידה לשקט שלום ושלווה. לא משנה מי הוא שר הביטחון או שר החוץ, מי הוא ראש הממשלה המכהן ומי הוא החליפי...

מיותר לחפש קמיעות, להיתלות בכל מיני אילנות קדושים, כאשר הולכים בדרך הישרה בין אדם למקום ובין אדם לחברו, בבית ובעבודה, ברשות היחיד וברשות הרבים, מובטחים אנו ברוגע אושר וברכה.

פרשת השבוע מבטיחה לנו בקול צלול, מפי הגבורה, אם נעשה טוב יהיה טוב. ואם חלילה לא - יהיה פחות טוב.

מעניין לעניין, ל"ג בעומר מציין אצלי נקודת זמן, פתיחת עונת החתונות, מעכשיו ועד חודש אב. (ברוך השם, אין ערב פנוי...). ובנימה אקטואלית מצאתי לנכון לחזק את נושא הנישואין כדת משה וישראל.

השבוע חל יום פטירת רבה של פראג, רבי יחזקאל לנדא, מגדולי פוסקי ההלכה בזמנו, שמכונה ע"ש ספרו "נודע ביהודה". מאחר שזכיתי להימנות על צאצאיו, בהיותי מיוחס אליו דרך אבי שיחי', אני משתדל לציין יום זה בהדלקת נר ובעיון במשנתו התורנית. בשנה זו זכיתי לקבל לידי חיבור נוסף שלו, פחות מפורסם, שנקרא בשם "חוקי האישות על פי דת משה והתלמוד", שבמקורו נכתב בשפה הגרמנית, לבקשת יוזף השני – קיסר האימפריה האוסטרית בזמנו. לידתו של החיבור הייתה במנדט שקיבל מהקיסר לקבוע את חוקי הנישואין עבור האזרחים היהודים על פי ההלכה המנהג והמסורת היהודית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

המסמך כשלעצמו מרתק מאוד לעוסקים בתחום, הוא מגדיר בשפה קצרה וברורה את מכלול יסודות חוקי האישות, בעשרות סעיפים מתייחס רבי יחזקאל אל החוק האוסטרי, בשינויים הנדרשים להתאמה מלאה לחוקי הנצח של התורה.

אך המסר ההיסטורי שעולה מהמסמך המרתק הזה הוא גם לכלל הציבור, להזכיר את האמת הפשוטה שאף הקיסר יוזף השני ראה כדבר ברור. לשמר את חוקי האישות בדיוק כפי שניתנו לנו בהר סיני, זה מה שהחזיק אותנו כעם במשך התקופות שעברו עלינו, וכך שרדנו את כל תהפוכות העולם.

ברוח זו נוהגים אני וחברי ברבנות בהכוונתם של גדולי ישראל. ישנה דרך ברורה ומסורה להירשם ולערוך נישואין כדת משה וישראל. אנו מצדנו פועלים באחריות מלאה להנגיש את הדרך הזו, להקל על הפרוצדורות שבדרך, להתגמש בשעות קבלת הקהל ולהקל על הזמינות וכו'.

אבל הדרך עצמה, סלולה לנו מאז ומקדם, והמטרה היא אותה מטרה, לשמור את עם ישראל מאוחד ומלוכד. יחד שבטי ישראל!