אאא

פרישת ח"כ ג'יידא רינוואי זועבי נפלה כרעם ביום בהיר על ממשלת בנט-לפיד, בזמן שראש הממשלה נפתלי בנט, ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ושר האוצר אביגדור ליברמן מכונסים לדון על תקציב המדינה לשנת 2023. רינוואי זועבי לא הודיעה לאף אחד על החלטתה, ובכירי הקואליציה קיבלו את הבשורה ישירות מהתקשורת, כשם שנודעה להם פרישת עידית סילמן.

במצב העניינים הנוכחי, לקואליציה יש 59 חברים בעוד למתנגדיה יש 61, אבל אין להסיק מזה כי לאופוזיציה יש רוב מוצק לפיזור הכנסת. במצב הנוכחי יש 59 חברים בקואליציה, 54 בסיעות הימין באופוזיציה (52 'מקוריים', עמיחי שיקלי ועידית סילמן), 6 ברשימה המשותפת ו-1 ג'יידא רינוואי זועבי.

אנו ב'כיכר השבת' מפרטים את המהלכים האפשריים כעת מבחינה פוליטית, כשמירב הסיכויים - אנו הולכים למערכת בחירות נוספת:

אישור מהיר של פיזור הכנסת ויציאה לבחירות

הליכוד תצליח לשכנע את הרשימה המשותפת לתמוך בפיזור מהיר של הכנסת ויציאה לבחירות תוך מעט יותר משלושה חודשים. בנימין נתניהו ויריב לוין ינסו לשכנע את איימן עודה ואחמד טיבי שאם יפזרו את הכנסת רע"מ ומנסור עבאס לא יעברו את אחוז החסימה, והפוליטיקה בחברה הערבית תחזור לשליטתם. עבור עודה וטיבי זה משמעותי.

במצב כזה צפויה הפוליטיקה הישראלית לשבור שיא נוסף בהומור המאפיין אותה: תמיכת רינוואי זועבי בפיזור הכנסת תשאיר את נפתלי בנט כראש ממשלת המעבר ולא תעביר את השרביט ליאיר לפיד, כחלק מההסכמים הקואליציוניים. כך ייצא שזועבי הערבייה תציל את ימי בנט חובש הכיפה במשרד הבכיר במדינה.

הרשימה המשותפת תתנגד לפיזור הכנסת, אך לא תתמוך בחוקים

בכנסת ישנם שני חברי כנסת הנחשבים חברים טובים: יאיר לפיד ואחמד טיבי. אם טיבי יבין שבבחירות חוזרות הליכוד תחזור לשלטון ויחליט להתנגד לפיזור הכנסת, הרי שלאופוזיציה אין רוב במהלך הנדרש והכנסת תישאר כפי שהיא, כך שהקואליציה הנוכחית עדיין תוגדר כרוב.

בעיה ממשית תהיה בהתנהלות הכנסת הלכה למעשה, אם הרשימה המשותפת תחליט שלא לתמוך ביתר החוקים הקואליציוניים. הכנסת תישאר כפי שהיא, הממשלה תתפקד, אבל חוקים רגילים לא יעברו. כלומר: כנסת קפואה.

הרשימה המשותפת מסייעת לקואליציה להתייצב

זהו המהלך החריג ביותר ובעל הסיכויים הקטנים מבין השלושה: ששת חברי הרשימה המשותפת מחליטים לעשות מעשה שמעולם לא עשו - ולתמוך רשמית בקואליציה בחוקים רבים. כך הכנסת לא תתפזר, וגם קואליציית בנט-לפיד תמשיך להיחשב כעובדת ומצליחה לחוקק חוקים.

כפי הנראה, נכון לשעה זו, ישראל נמצאת על סיפה של מערכת בחירות, פחות משנה לאחר השבעת ממשלת בנט-לפיד, שהגיעה אחרי פירוק ממשלת נתניהו-גנץ שכיהנה זמן קצר ממנה, אחרי שלוש מערכות בחירות. חזרה לסחרור הפוליטי הבלתי נגמר.