אאא

פעם אחת בערב שבת קודש לאחר חצות, כאשר כולם היו עסוקים לבשל את תבשילי השבת לכבוד השבת, וכבר עברה שעת חצות היום, שלח הבעל שם טוב הקדוש שליח, להודיע לכל אנשי העיר שינוסו כולם מיד מהעיר.

והבעל שם טוב הקדוש יצא מיד לדרך, כי רצה להגיע מהר, כדי לקבל את השבת קודש מוקדם, כפי שהיה רגיל, ומכיוון שהיו לו סוסים טובים, הוא עבר את הדרך במהירות, והדרך עד הנהר, היתה רק פרסה אחת, והבעל שם טוב הקדוש, עבר את הנהר וקיבל שבת מוקדם.

כל אנשי העיר התעכבו בביתם עוד קצת, עד שגמרו לסנן את המרק מן הבשר, ואז, יצאו כולם וברחו באותה הדרך, עד שעברו גם הם את נהר דנסטר, אבל, הם איחרו קצת לקבל את השבת, והיו צריכים להדליק את נרות השבת במעבר, ותהילה לאל - כולם ניצלו.

ובשבת קודש הגיעו ליסטים לעיר, ולא מצאו את היהודים.

ואינו ידוע אם המעשה היה בק"ק טלוסט או בק"ק קלמאיי, כי הבעל שם טוב הקדוש גר לאחר מכן בק"ק קלמאיי.

מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך

כמה זמן לוקח לאדם לעבוד על מידה אחת? כל החיים...

יותר קלללמוד את כל הש"ס... אולי יש איזה דרך קיצור? יש!

בשביל זה, ירדה לעולם נשמת הבעל שם טוב הקדוש!

הבעש"ט הקדוש סלל דרך קצרה, שאיתה ניתן לעבוד על המידות יותר מהר ובקלות, והיא:  

לזכך ולטהר את הנשמה, והיא תביא – לתיקון וטהרת המידות.

וזוהי דרך ישרה שעוקפת את כל השבילים, ומעלה את האדם עד כיסא הכבוד.

כל אחד יכול לגרום לנשמתו להאיר, אם הוא מתחבר לרצון הפנימי האמיתי שלו, שמגיע מהנשמה האלוקית, שהיא 'חלק' אלוק ממעל, וע"י כך:

אוטומטית, הוא יכול לשנות ולזכך את מידותיו לטובה, וכך הוא:

לא יצטרך לתקן כל מידה - בנפרד!

נכון, שהעבודה מצריכה קצת מאמץ, ואינה נעשית ברגע אחד, אך, דרך הבעל שם טוב הקדוש היא דרך טובה ונעימה, שדרכה ניתן לזכך ולהאיר את הנשמה, וכך, גם המידות מזדככות.

הבעל שם טוב הקדוש, לימד את סוד הדבקות בקב"ה, וגם אדם פשוט יכול להפוך בדרך זו לקדוש עליון, כי הכלל הוא:

כפי שהאדם נדבק בקב"ה, הקב"ה – דבק בו!

אם אתה רוצה לדבק בה', הקב"ה – רוצה לדבק בך!

מהו סוד הדבקות? לחיות את היום יום, מתוך קשר תמידי עם הקב"ה, וכך, לקבל ממנו את החיות שמביאה חשק ורצון לקיים תורה ומצות, מתוך אהבה וחיבור, וכך מגיעים לדבקות אמיתית בקב"ה.

כשאתה מחובר לקב"ה, הקב"ה – מחובר אליך: כשאתה מצליח להתחבר לקב"ה, ומרגיש בפנימיות הלב את הארת ה' יתברך עליך, ואור זה, מאיר מליבך ועולמך הפנימי - לכל העולמות ולכל הבריאה.

ולכן, כאשר האדם מתקדש, הוא מקדש איתו את כל העולמות, וגורם לקב"ה נחת רוח גדולה, וזוהי הדרך להגיע לדבקות בה' יתברך.

להכין 'כלים' לקבלת השפע: הקב"ה ברא את העולם, כדי להטיב לבריותיו, ולעשות לו 'דירה' לדור איתנו כאן בעולם הגשמי, ולכן, הוא נתן לאדם 'כלים' שיוכל למלא אותם באורות, שישפיעו עליו שפע רב.

מילוי ה'כלי' באורות של שפע: במקום שהאדם יחיה 'בניתוק' מהקב"ה, הוא יחיה 'בתיקון', המילים ניתוק ותיקון, הם - אותם אותיות.

ניתן להגיע לתיקון ע"י שמרגישים את האהבה לקב"ה, ומגלים את הרצון ומשתוקקים לקיים תורה ומצוות, ולעשות רק טוב בעולמו, וכך הופכים להיות מרכבה לשכינה הקדושה.

רצון האדם – חיבור תמידי: האדם מרגיש, שכל רצונו הוא: "בכל דרכך דעהו" – והוא חושב על הקב"ה, ואיך יצליח לדבק בו, ומחפש במהלך היום להרגיש את קרבת אלוקים, ובדרך זאת, הוא גורם ליחוד בין ה' יתברך לשכינה הקדושה, ולכל הבריאה כולה.

הדבקות בקב"ה, מרימה את האדם לדרגה אחרת בעבודת ה', של עבודת ה' מתוך אושר, שמחה ותענוג "טעמו וראו כי טוב ה'".

תקדיש כמה דקות ביום לדבקות בקב"ה: אדם שמקדיש כמה דקות ביום להתבונן בגדלות ה' יתברך, ובקטנותו, הוא מתחיל לטעום טעם גן עדן של תענוג מעין עולם הבא.

הדבקות הזאת, תאיר - ותזכך את נשמתך!

ותרגיש, איך - הקב"ה דבק בך!

המילים האחרונות של רבי שמעון בר יוחאי: פתח רבי שמעון ואמר:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"אני לדודי ועלי תשוקתו" – כל הימים הייתי מקושר בעולם ההזה כל ימי חיי, לא נקשרתי אלא להקב"ה, לפיכך עכשיו - "ועלי תשוקתו", שהשכינה וכל המחנה הקדושה היינו נשמות הצדיקים באו מעולם העליון, לשמוע בשמחה דברים סתומים.

והתחיל רבי שמעון לגלות את סודות התורה, מה שמובא באדרא זוטא קדישא שבפר' האזינו... וסיים לדרושעם הפסוק:

"כי שם צוה ה' את הברכה" - ולא גמר המאור הקדוש רבי שמעון בר יוחאי לומר: "חיים עד עולם", כי השתתקו דבריו...

אומנם, לא נגיע לדרגת רשב"י הקדוש, אבל, הדרך סלולה...

יהי רצון שכל בית ישראל יזכו השבוע לכל הברכות והישועות, מאור פניו של מלך מלכי המלכים, מתוך אושר ושמחה, אמן!