אאא

משרד המשפטים העביר חוות דעת לפיה יש מניעה משפטית מלחוקק עונש מוות על מי שיורשע ברצח ממניע גזעני, בין היתר בטענה כי "עונש המוות אינו מרתיע", כך על פי פרסום ראשון היום (ראשון) ב-N12.

הצעת החוק, אותה יזמו ח"כ איתמר בן גביר וח"כ מאי גולן, מבקשת להטיל חוק עונש מוות על מי שיורשע ברצח אזרח ישראלי ממניע גזעני ובמטרה לפגוע במדינת ישראל. בחוות הדעת שנשלחה מטעם משרד המשפטים נטען כי יש מניעה חוקתית: "עונש המוות עקב מאפייניו המיוחדים מעורר שאלות קשות לגבי גבולות סמכותה של המדינה להשתמש בו והתועלת בו, המייחדים אותו מכל עונש אחר בספר החוקים, והמצדיקים זהירות יתרה והגנות מיוחדות בקביעתו".

"עמדתנו המקצועית", קובעת היועמ"ש גלית גלי בהרב-מיארה, "היא שאין לקבוע עונש מוות לעבירת הרצח, בוודאי שלא עונש מיתה שהוא עונש חובה".

היועמ"ש הוסיפה: "עונש המוות אינו מרתיע, בדיונים שנערכו בנוגע להצעת חוק קודמת שעניינה עונש מוות בעבירות רצח בנסיבות של טרור, שהתקיימו בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הביעו נציגי שירות הביטחון הכללי את העמדה כי ההצעה אינה מקדמת את ההרתעה, ואף עשויה להזיק".

העמדה זכתה כמובן לתגובות חריפות רבות, יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן-גביר תקף: "בכל הכבוד ליועצת המשפטית מדובר בעמדה פוליטית ולא משפטית ומצער שגם גלי בהרב-מיארה נוקטת בגישה שהיועץ המשפטי הופך חלק מהמערכת הפוליטית", אמר "חוק עונש מוות, הוא חוק מקובל במדינות רבות בעולם. ניתן להסכים לחוק זה וניתן שלא, אך ודאי אי אפשר לקבוע עמדה משפטית נחרצת לגביו".

"אגב", הוסיף, "רק לפני מספר חודשים ח"כ אמסלם הציע חוק דומה, שלא לדבר על אביגדור ליברמן כשעוד היה בימין ומוזר שאז לא שמענו את קולו של משרד המשפטים. חבל שבמקום לדון לגופו של חוק ולהבין שאין למשפטנים סמכות להתערב בנושא זה, חודרים שיקולים פוליטיים לתוך עמדות משפטיות ועוד שיקולים כאלה שנותנים רוח גבית לטרור".

לסיום הודיע: "מכל מקום תהיה החלטת ועדת השרים אשר תהא, בכוונתי להעלות את החוק להצבעה במליאה, כבר בשבוע הבא".

גם חה"כ מאי גולן תקפה: "לידיעת היועצת המשפטית לממשלה, בדמוקרטיה הגדולה והחשובה בעולם אין ״מניעה משפטית״ לגזור עונש מוות. יתרה מכך, הגיע הזמן לשים סוף לקייטנות הכלא של רוצחים שפלים ומתועבים שבמקום להיות נידונים למוות, משלימים לימודים ותואר ראשון בבתי הסוהר".

גולן הוסיפה: "ההרתעה לא תגיע מישיבה של עוד כמה שנים בכלא, אלא רק הודות להצעת חוק זו. סירובה של היועצת לקדם אותה רק מחדד עוד יותר את הצורך בחוקי משילות חדשים ללא התערבות מיותרת ואינטרסנטית של גורמי משפט ופקידי מדינה שמעולם לא נבחרו על ידי הציבור".