אאא

פרק ו': בפרקים הקודמים כתבנו אודות 'באר שבע' הגלילית שבה התגורר אברהם אבינו, כך ע"פ הגאון רבי שלמה מחלם מחבר ספר 'מרכבת המשנה' על הרמב"ם, כפי שכתב בספר 'חוג הארץ' שעוסק בגיאוגרפיה ארצישראלית.

עוד הבאנו את איגרת תלמיד ה'אור החיים הקדוש' שבשנת תק"ב (1742), בקרו בצפת עיה"ק, ולגמו מים מתוך באר עליה נטען שהיא באר שבע ואברהם אבינו התברך במימיה.

במאמרו של פרופ' אלחנן ריינר העוסק במסורות גליליות אודות יהושע בן נון... מובאים מספר אירועים דומים של העתקת אתרים ומאורעות תנ"כיים לגליל, כגון ר' פתחיה בן יעקב מרגנסבורג בשנת 1180 שזיהה את קבר יהושע בן נון בקרני חיטין, ואת קבר אחיה השילוני בהר תבור. 

בני אותה תקופה זיהו מעבר שחוצה את הירדן בשם 'מעבר בנות יעקב' ואחר כך (מהמאה ה- 13 לסה"נ והלאה) 'גשר בנות יעקב'. בצפת זוהתה מערה כ'בית הצער', שם יעקב אבינו למד תורה כשהודיעו לו על מות בנו יוסף, היא גם מערת 'שם ועבר' שבה יעקב אבינו למד תורה 14 שנים לפני שהמשיך לחרן. גם קברי השבטים שמעון, לוי ודינה זוהו בארבל.

שני קברי ארגז חצובים בסלע סמוך ל'חורבת שׁוּרָה' שע''פ מסורת מוסלמית שם ישבו בני יעקב השבטים ודנו ופסקו את דינו של יוסף הצדיק שהושלך לגוב יוסף הסמוך (מתוך אתר הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות, מפת ראש פינה, אתר ח' שורה, צולם על ידי י' סטפנסקי)
שני קברי ארגז חצובים בסלע סמוך ל'חורבת שׁוּרָה' שע"פ מסורת מוסלמית שם ישבו בני יעקב השבטים ודנו ופסקו את דינו של יוסף הצדיק שהושלך לגוב יוסף הסמוך (מתוך אתר הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות, מפת ראש פינה, אתר ח' שורה, צולם על ידי י' סטפנסקי)
הגדלה

פרופ' ריינר במאמרו מזכיר את ר' יעקב בן נתנאל הכהן שזיהה את קבר יוסף בסמיכות לכפר קנה. וכן את מסורתו של הנוסע הפרסי ח'וסרו מן המאה ה-11 לסה"נ שמזהה את קברו של יהושע בן נון ב'מסגדה של טבריה'.

באתר 'עד הנה לחקר המורשת התורנית בגליציה ובוקובינה' בסדרת מאמרים שעסקה במשנתו הגיאוגרפית של הגר"ש מחלמא מתוך ספרו 'חוג הארץ', הובאו עוד מספר מקורות של גרסאות לאתרים שממוקמים במרכז הארץ שהועתקו לגליל.

בכתב יד מהמאה ה-14 הובא על קבר כלבא שבוע בהר תבור ולא בירושלים כפי שמזוהה בימינו. שיטה זו הועתקה גם ללוח קברים מצפון אפריקה מהמאה ה-18, בו סופר על קבורת כלבא שבוע בתור (שהוא הכינוי הערבי להר תבור).

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עוד הובא בלוח של ציורי קברים, שהדפיס ר' חיים זאב אשכנזי מירושלים, לפני יותר ממאה וחמישים שנים, טענה ש'כסא של משיח' נמצא בהר תבור.

ברשימת "זיארה דארץ ישראל" בתוך ספר 'יד אהרון' שפרסם ר' אהרון צבי אשכנזי בשנת תקצ"ט (1839), נאמר "שמה הר תבור בחלקך אך צדיקים" שממנה מובן שבהר תבור ישנם קברי צדיקים.

לקריאה נוספת:

- אתר רשות העתיקות > אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל, > מפת סקר ראש פינה (מפה 18) >  מס' אתר 192 (ח' שורה).
- סדרת בלוגים אודות רבי שלמה מחלמא וספרו 'חוג הארץ' מאת ישראל שפירא באתר 'עד הנה לחקר המורשת התורנית של יהדות גליציה ובוקובינה'.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]