אאא

ביום רביעי, כ"ג בסיוון, ציינו 48 שנים לפטירתו של שלום בן אברהם סקונדה.

שלום סקונדה – אחד המלחינים והכותבים הבולטים בתיאטרון האידי בניו-יורק. זכה לתהילה כחזן בן 8. כתב במהלך חייו יותר מ-1,000 שירים וכ-60 אופרטות.

שימש כמנהל מוזיקלי של מלון קונקורד. ניצח במשך שנים רבות על תזמורת סימפונית של 65 נגנים בסדרה של קונצרטים בימי חמישי, עם כוכבי המטרופוליטן אופרה ועם החזן והטנור העולמי, ריצ'רד טאקר.

בשנת 1953, לרגל מלאת 5 שנים למדינת ישראל, הלחין סקונדה את "יראו עיננו". כשסיים את כתיבתה אמר, כי שמח על שזיכה את העם היושב בציון בתפילת "יראו עיננו" - תפילה, שבדרך כלל איננה נאמרת בישראל, אלא רק בגלויות. ריצ'ארד טאקר ביצע את היצירה עם התזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק, ב 24 במרץ 1954, במהלך ביקורו של דוד בן גוריון בארה"ב.

בן-גוריון לא היה חובב חזנות גדול, אך לאחר ההופעה המרשימה ניגש אל טאקר והזמינו לבוא לארץ ולהופיע "באופרה של המדינה היהודית". טאקר ענה לו: "באולמות האופרה אני מופיע תדיר, אך יותר מכך אשמח להופיע בבית הכנסת הגדול בת״א".

5 שנים לאחר מכן, בשנת 1959, הגיעה ההזמנה הרשמית מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית. טאקר הופיע בהיכל, וגם זכה להגשים חלום, ולעבור לפני התיבה בבית הכנסת הגדול בת"א.

את "יראו עיננו" ביצענו לראשונה בשנת 1991 - בקונצרט הוקרה לריצ'ארד טאקר שקיימנו בהיכל בשיתוף עם ״בית חינוך עיוורים״. סקונדה כתב והתאים את היצירה ליכולותיו של טאקר ולקולו האדיר. בקונצרט ביצע את היצירה החזן יוסף מלובני, שנכנס במקצועיותו הרבה לנבכי היצירה, ובטוב טעם העשיר אותה ביכולותיו החזניות הנפלאות. תענוג לראות,כיצד מלובני ואבא יצרו גרסה חזנית יותר, על העיבוד הקיים.

משנות ה-60 ואילך, מיקד סקונדה את האנרגיות שלו בהלחנה של מוזיקה אמנותית, קלאסית יהודית, אך בכל דבר חדש שניסה, דאגו להזכיר לו תמיד למה הוא חב את הצלחתו הגדולה:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

השיר, ששם את סקונדה על המפה, היה: "ביי מיר ביסטו שיין" - שיר אהבה סוחף ומבדח, של בעל לאישתו: "בשבילי את יפה, בשבילי את מלאת חן, בשבילי את יקרה יותר מכסף". השיר, שנכתב בשנת 1932, תורגם לשפות שונות וזכה לעשרות ביצועים של מבצעים אמריקאים מפורסמים.

בשנת 1937, כאשר המצב הכלכלי בארה"ב היה בשפל רב, קיבל סקונדה הצעה למכור את זכויותיו לשיר תמורת 30$ - שהם כ-600$ כיום, סכום שסקונדה לא יכול היה לסרב לו אז. סקונדה מכר את הזכויות באומרו: "הכסף הוא לא העיקר, הוא מייצג רק 'רווח נוסף'". הוא הגדיל לעשות ואף חילק את הסכום עם כותב המילים, ג'ייקוב ג'ייקובס. סקונדה מצא את העסקה משתלמת, ולכן על מנת להתקיים באותה העת, המשיך ומכר עוד מאות שירים בסכום דומה.

לימים, הגדיר הניו-יורק טיימס את העסקה ללא פחות מאומללה: סקונדה מכר את זכויות השיר ל-28 שנה - תקופה שבה הניב השיר לבעליו "רווח נוסף" של יותר מ-3 מיליון דולר!!!

בתום 28 השנים, חזרו הזכויות לסקונדה, שנאלץ להסתפק בתמלוגים של רק כ-5,000$ לשנה.

יהי זכרו ברוך!