אאא

מדינת ישראל יצאה למערכת בחירות חמישית בשלוש השנים וחצי האחרונות, ובמהלך 74 שנות קיומה הרבה מהשיח הציבורי עסק סביב סוגייה אחת: ענייני הדת והמדינה. החילונים רצו כך, החרדים אחרת. פעם בענייני גיוס בחורי ישיבות, פעם בעבודה בשבת וכן הלאה.                

אם מסתכלים על זה כך, הרי שמסמך שנשלח היום (חמישי) לפני 75 שנה, בתאריך א' בתמוז ה'תש"ז, מיו"ר הסוכנות היהודית דאז, דוד בן גוריון, להסתדרות אגודת ישראל, שאז הייתה התנועה החרדית המרכזית בארץ ישראל שלפני הקמת המדינה, הוא אחד המסמכים החשובים שנכתבו בעולם היהודי בעת החדשה, כשהעם היהודי החל להתכנס בארץ אבותיו.

בן גוריון לא היה יהודי שומר מצוות, כמו שרובכם ודאי יודעים, אבל הוא רצה מדינה יהודית בארץ ישראל. ממש רצה. על אף זאת, הייתה תנועה שהייתה לו לרועץ במהלך, קראו לה אגודת ישראל, זו שהיום הפכה לאחת משתי הסיעות שמרכיבות את יהדות התורה. הסיבה הייתה טמונה בכך שאגודת ישראל לא הסכימה לקבל את התפיסה שהתנועה הציונית, שמיסודה הייתה חילונית והגיעה ארצה הרבה אחרי שישבו יהודים חרדים לדבר ה' בישראל בכלל ובירושלים בפרט, תהיה זו שתקיים את המו"מ מול האו"ם ושלוחיו, שבאו הנה במטרה לאפשר הקמת שתי מדינות, יהודית וערבית, בשטח ישראל, בין הירדן לים.         

הרב יצחק מאיר לוין במליאת הכנסת. אחד מאלו שניהלו את המו''מ מול בן גוריון (צילום: משה מילנר, לע''מ)
הרב יצחק מאיר לוין במליאת הכנסת. אחד מאלו שניהלו את המו"מ מול בן גוריון (צילום: משה מילנר, לע"מ)
הגדלה

החוקר ישראל גרובייס, סגן עורך עיתון 'משפחה', מסביר בשיחה עם 'כיכר השבת': "היישוב הישן צעק כל העת, הרבה לפני קום המדינה: 'הציוניים לא מייצגים אותנו', עד כדי שבשיא המריבה הציוניים ירצחו את הדובר החרדי הרהוט ביותר, יעקב ישראל דה האן, בשנת ה'תרפ"ד. אגודת ישראל דרשה להיפגש עם כל הנציגים הפוליטיים בעולם שהגיעו ארצה, כתנועה עצמאית שמייצגת חיי קהילה בארץ ישראל. לאט לאט, ככל שהשנים חולפות, מבינה הסוכנות היהודית, נציגת התנועה הציונית, שהיא צריכה שכמה שיותר מיהודי המקום יתמכו בה, ולכן היא מתחילה מו"מ ישיר עם נציגי אגודת ישראל, הרב משה בלוי והרב יצחק מאיר לוין, כדי שיתנו את הסכמתם. המו"מ הזה היה כבר קרוב יותר להקמת המדינה, כאשר קדם לו מו"מ 'מטרים' בין הרב יצחק ברויאר למשה שרת, אז שֶרְתוֹק, שם נכתבים קווים כלליים של איך ניתן לנהל מדינה יהודית מבחינה דתית". הדוקטור שוקי פרידמן, חוקר יחסי דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מחדד בפני 'כיכר השבת' כי חלק ניכר מהמסמך נכתב ע"י זרח ורהפטיג, אחד מראשי תנועת הפועל המזרחי והמפד"ל, שבעבר ייצגו את הדתיים לאומיים בארץ ישראל, שלפני קום המדינה הוביל את "מחלקת החוק" של ועד היישוב.

מסמך הסטטוס קוו, כפי שאכן נשלח מבן גוריון לנציגי אגודת ישראל כהיום הזה לפני 75 שנה, נמסר לפי שהיו אלו ימים מכריעים בתולדות התנועה הציונית והליך הקמת מדינת ישראל, כאשר הסוכנות היהודית ניסתה לשכנע בכל דרך את ועדת אונסקו"פ, או בשמה המלא: הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל, לסמוך על כוחה מבחינת היישוב היהודי כולו. בעצם, מטרת הסוכנות היהודית הייתה להראות לאומות העולם כי יש "בעל הבית אחד" מבחינת היהודים בארץ ישראל, ובתמורה לשאיפה הזו, בן גוריון היה נכון לנהל דיונים על נושאים הרגישים ליהדות החרדית, כדי שברגע שהאו"ם יגיע ארצה, אגודת ישראל לא תדרוש שוב להיפגש עם נציגיו, אלא תודיע: אנחנו עם הסוכנות היהודית.      

בן גוריון מעיד בפני ועדת אונסקו''פ (צילום: הארכיון הציוני)
בן גוריון מעיד בפני ועדת אונסקו"פ (צילום: הארכיון הציוני)
הגדלה

אונסקו"פ מצידה הציבה תנאי לסוכנות היהודית ולבן גוריון: מדינה יהודית קום תקום בתנאי שתיתן שוויון זכויות וחופש מצפון מלא לכל תושביה, ללא הבדל דת, גזע ומין. המילים הללו היו לא מקובלים בעליל על אגודת ישראל, שלא הייתה מוכנה לתת ידה להקמת מדינה ככל העמים בארץ ישראל.

בן גוריון היה בין הפטיש לסדן, מחד אונסקו"פ ומאידך אגודת ישראל, ולכך נרקם מסמך הסטטוס קוו, שכאמור, נערכו כבר שיחות מוקדמות בנושא בין הרב ברויאר לשרת. במסמך הובהר כי "אין הנהלת הסוכנות - או שום גוף אחר בארץ - מוסמכים לקבוע מראש את חוקת המדינה היהודית לכשתיווסד", אך בן גוריון סייג את דבריו, בידיעה שאונסקו"פ יקראו גם הם את המסמך, והוסיף: "במדינה היהודית יהיו גם אזרחים לא יהודים, נוצרים ומוסלמים, וברור שיהיה להבטיח למפרע שוויון זכויות מלא לכל האזרחים והיעדר כפייה או אפליה בענייני דת או בעניינים אחרים".      

אחר-כך פירט בן גוריון ארבעה נושאים, העומדים בלב ליבה של היהדות, שיחולו על אזרחי המדינה, שלושה מהנושאים יחולו על כלל היהודים במדינה לכשתקום, ואחד רק על החברה החרדית.

שבת: יום השבת יהיה יום המנוחה החוקי במדינה לכשתקום. סעיף זה הושת על כלל הציבור, שעבורו היום החופשי אינו ראשון כפי שקיים ברוב מדינות העולם, אלא לפי מצוות ה'.

כשרות: בכל מטבח ממלכתי יהודי תישמר הכשרות. בכך הפך בן גוריון את כל גופי המדינה כפי שקמה, כגון צה"ל, המשטרה ומשרדי הממשלה השונים, לכשרים, כך שכל יהודי יוכל לאכול ללא חשש אכילת מאכל לא כשר.

אישות: המסמך קבע כי כל יהודי המעוניין בנישואין או, חלילה, בגירושין, יבצע זאת בדרך היהדות הכשרה, כלומר דרך הרבנות הראשית. כמו כן נקבע כי יוקמו מקוואות היכן שהציבור יחפוץ, כדי לאפשר את דיני הטהרה כהלכתם.

שלושת הנושאים הללו היו, לדרישת אגודת ישראל, לכלל היהודים בארץ ישראל, בלי להתייחס האם הם שומרי מצוות אם לאו. היה זה מתוך הנחת עבודה של ראשי אגודת ישראל באותם הימים כי לדאוג לרוחניות כלל היישוב היהודי, ולא רק לציבור החרדי.

הסעיף הרביעי והאחרון היה ייחודי, והוא עסק בחינוך: בן גוריון הבטיח במסמך הקמת מערכת חינוך נפרדת לחברה החרדית, ובעצם תאפשר חופש פעולה לכל זרם לפי רצונו מבחינה חינוכית. יו"ר הסוכנות היהודית ניסח בדבריו דרישה ללימודים מינימליים שיהיו לכלל תלמידי ישראל, גם החרדים, בהם כלל את "הלשון העברית, היסטוריה, מדעים וכדומה", כלשונו.     

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מסמך הסטטוס קוו המלא, כפי ששלח בן גוריון לאגודת ישראל (צילום: הארכיון הציוני)
מסמך הסטטוס קוו המלא, כפי ששלח בן גוריון לאגודת ישראל (צילום: הארכיון הציוני)
הגדלה

"מסמך הסטטוס קוו נשלח מבן גוריון לראשי אגודת ישראל כדי 'להפיג חששות', והוא למעשה מאושר רק לאחר הקמת המדינה, בישיבות הממשלה השונות", מגולל גרובייס את ההליך, ומדייק מה היה המסר הנסתר במסמך זה: "המשא ומתן הצליח כי כל צד הרגיש שהוא השיג הכי הרבה שיכול היה להשיג. בעצם זה היה מינימום ומקסימום לשני הצדדים".

הפרופ' אמריטוס אביעזר רביצקי, חתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת ה'תשס"א, הגדיר זאת מעט אחרת באחד ממחקריו: כל צד היה בטוח שהצד השני ימחק מהמפה בעתיד, ולכן גם הסוכנות היהודית וגם אגודת ישראל היו מוכנים להסכים על הסעיפים הללו.  

היום, 75 שנה לאחר מכן, מנסות מפלגות מהגוש החילוני לשנות מבסיסי הקודש, כגון חתירה לפתיחת תחבורה ציבורית בשבת או רישום נישואין אזרחיים, וכבר נעשו אי אלו דברים שגרמו לפגיעה בצביון הדת בישראל ובניגוד להסכם הסטטוס קוו. מנגד, בנושא החינוך, החינוך החרדי לא הכניס את הלימודים המינימליים ושומר על עצמאותו תחת הנהגת גדולי הדור.