אאא

הוא היה ילד מאושר, כזה שכל החיים פרוסים לפניו, הוא היה יוצא מידי בוקר לתלמוד התורה כשאביו מחזיק בידו הקטנה, הם היו צועדים יחד ממושכות שם האב היה נפרד מבנו הקטן בחיבוק אבהי. יום רדף יום והילד הקטן לא העלה בקצה דעתו שיום אחד חייו יעמדו מלכת, שיום אחד אבא היקר, אבא שהיה מלווה אותו לחיידר בכל יום, יסתלק לשמי מעלה ויותיר אותו כאן לבד, שבור וכאוב.

 הוא היה רק בן שמונה כאשר אחד מדודיו ליטף את לחייו ואמר לו להגיד אחריו את מילות הקדיש. הוא עוד זוכר כיצד אנשי החברא קדישא הכניסו את אביו לקבר וכיסו אותו ברגבות עפר שהיו ספוגים בדמעות משתתפי ההלוויה.

 את אותו הערב הוא לא ישכח לעולם. הוא חזר לבית ריק. אבא היקר, אבא אהוב ליבו לא היה שם יותר. הבית הלך והחשיך, וגם חייו נעצרו מלכת. החיים הסתובבו סביבו במהירות, הקושי, היתמות, הצער והדמעות התערבבו עם מחלתה של האמא שקרסה אל תוך עצמה, ספק מעצבות ספק מייאוש.

 כעת הוא עומד רגע לפני נישואיו. אל היום הזה הוא מגיע בכוחות עצמו. שנים של עבודה, שנים של מלחמה, אך הנה הוא כבר עומד רגע לפני היום שאמור להיות היום המאושר בחייו. ליבו הולם בפראות כאשר הוא מבין לקראת מה הוא הולך, כאשר הוא מבין שאין בידו ולו פרוטה אחת להוצאות הנישואין.

 ראש הישיבה הגאון רבי זאב ברלין אשר נחשף למצוקתו של החתן היתום יוצא בקריאה ובזעקה לבוא לעזרת החתן שצרות רבות סובבו אותו במהלך כל השנים. בדבריו הוא אף גוזר בגזירה של מעלה כי התורמים יזכו בכפל כפליים מאת אבי היתומים.

לצפיה בדברי ראש הישיבה - כנסו >>

 תחשבו לרגע על החתן היתום שמחכה ליום בו הוא ייפתח דף חדש בחייו העגומים, תחשבו לרגע על הקושי שיש לו כשהוא מבין שאין לו פרוטה אחת להוצאות הנישואין. עשו זאת כעת והושיטו לו יד לעזרה, תדאגו שהוא יתחתן כמו כולם, תדאגו שלפחות עכשיו תהיה לו מעט שמחה לאחר שנות קושי ועצבות.

הקליקו כאן ועכשיו >>

כיכר בשיתוף קופת העיר